רגעים לחשוב על מה שקורה

אז מה?

זוכרים אותי?
אני מניח שלא...

מחקתי את הבלוג הזה לפני יותר משנה,

מחקתי את כל הפוסטים,

שיניתי את השם שלו, ושלי.

ואולי אתם זוכרים, ופשוט לא מזהים?

אין לי שמץ.

אז למה העלתי את הבלוג הזה באוב?

כי יש דברים שאני רוצה לומר,

דברים שבבלוג האחר שלי אסור לי לכתוב.

כלומר,

גם מי שקורא פה בטח ישפוט אותי,

זה טבע האדם,

אבל פה לשפיטות האלה לא תהיה השפעה מידית על החיים שלי.

אתם מבינים,

אני בן מהסוג הגרוע ביותר.

משחק ברגשות של בנות,

רק כדי להרגיש בטוח בעצמי.

גורם לבנות לבכות,

רק כדי שהאגו שלי יוכל לגדול.

אני לא גאה בזה, חס וחלילה,

ואין לכם מושג כמה פעמים ניסיתי לשנות את זה...

אבל זה אני, נורא ככל שאהיה.

החזרתי את הבלוג הזה כדי לספר לכם מה אני באמת מרגיש,

על מי אני באמת חושב.

בלי לפחד שאולי זאת שאני מספר לה אחרת תקרא פה.

אתם יכולים להגיב נאצה, ואתם יכולים להזדהות,

לא ממש אכפת לי.

אני פשוט חייב לספר למישהו מה באמת קורה,

כי אני כבר על סף פיצוץ..

קצת עלי?

אני בן 15 (עוד כמה חודשים),

אני מש"צ,

אני גר באיזור המרכז,

אני לא בתול,

ו...

טוב, זה כל מה שאני כותב בינתיים...

ועכשיו לפנינה של הפוסט, הרגשות של הרגע:

הכרתי מישהי מישרא,

מישהי ממש חמודה, מהממת,

מצחיקה כזאת...

אבל לא פגשתי אותה או משהו.

אמרתי לה שאני אוהב אותה,

אבל...

אני לא.

והיא מתחילה להתאהב בי,

אני חושב,

לא יודע.

מצד שני, יש לי מש"בית בי"ב,

שאני פשוט לא יכול להוריד ממנה את העיניים.

מהחיוך שלה,

מהעיניים שלה,

מהפנים שלה.

שאני פשוט מחייך כשאני שומע את הקול שלה.

שהלב שלי רועד כשהיא מחבקת אותי...

וזה לא שאני חושב שיש לזה סיכוי (לא שלא יצאתי עם בנות גדולות ממני בכמה שנים),

אבל...

אני חושב עליה כל הזמן,

כותב עליה שירים (הייתי שם אחד פה, אבל הוא כבר בבלוג הקודם שלי, ואולי יזהו אותי),

ובטח יש לה חבר עם רובה או משהו ><

סתם, רציתי לשתף,

אחד שרוצה לשכוח.