לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
 


תודה ולהתראות
כינוי: 

בת: 46





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
12/2004

בסוף אני אהיה בחורה אמיתית


לאחרונה, ערכתי כמה ניסויים קטנים בסמי. הטעם די פשוט, הוא עדיין שם, עד כמה שמישהו שאני פוגשת בערך אחת לשבועיים יכול להיות. אני יודעת איך מתנהגים בחורים כשנותנים להם את ההרגשה שאני לא צריכה אותם בכלל, ולא אכפת לי, ואני שם רק בשביל הסקס. (אלונה טוענת שזה מה שאני משדרת, לפחות הקטע שאני לא צריכה אותם, ובמידה מסויימת של צדק. מצד שני, הרבה פעמים ההתנהגות הזו לא רחוקה מלשקף את המציאות. ומצד שלישי, מאוד קשה לי להתנהג בכל צורה אחרת. [אגב, מישהו מכיר איזה עצם גיאומטרי בעל שלושה צדדים? כי למטבע יש רק שניים ולקוביה לפחות ארבעה]). מה שאני לא לגמרי יודעת, הוא איך הם מתנהגים כשנחמדים אליהם.

 

כמובן ש, סמי לא מקל עלי בכלל בעניין הזה. הרבה יותר קל לתפעל אותו בשיטה הישנה. לפעמים אני חושבת שיכולתי לתכנן מכונת מצבים שתתאר את התגובה של בחורים מהסוג הזה, לכל סוג של יחס שלילי שאני מכירה. (אולי אני מגזימה, אבל רק קצת). דווקא בגלל זה, זה משעמם אותי בטירוף.

 

אני עושה דברים מוזרים נורא, שמנוגדים למדי לאינסטינקטים שלי. למשל, פעם נתתי לו איזו שרשרת, בתור קמיע של מזל טוב. (לדעתי, מעולם לא קרה קודם שהבאתי למישהו משהו סתם). סמי הסתכל בי במבט המנומס שלו, מנסה להסתיר את העובדה שהוא לחלוטין לא הבין את הקטע. (מסוג ה-"אני לא באמת יוצא עם ילדה בת 12, נכון?") אז החלטתי שמוטב שאצמד לדברים פרקטיים, כמו סיגריות. וגם זה, נראה לי קצת מוזר.

חוץ מזה, ניסיתי להתקשר אליו, מאילת, אחרי שחזרתי מסיני. בניגוד לאמא שלי ("אבא אומר שמסוכן עכשיו בסיני, כי הרגו את החיילים המצרים") סמי לא חשב שזה שעברתי את הגבול אומר שצריך לדאוג לי. אבל הייתי נורא שמחה, והיו לי דברים מצחיקים לספר על הטיול, אז הצלחתי לדבר איתו. אמרתי לו, תמיד השיחות טלפון שלנו יוצאות מוזרות כאלה*. נכון, הוא אמר, אבל דווקא הצליח לנו. אחר כך הוא שאל מתי אני חוזרת ואמר שנדבר כשאני אחזור. אני עדיין חושדת שהוא לא מסוגל לנהל שיחה תקינה על מהות הכלום, לפחות לא בלי כימיקלים, וזה לא קשור לנסיון הלא מובן שלי להיות נחמדה אליו.

 

בסוף, ניסיתי לקבוע איתו פגישה מראש (מראש = כמה ימים קודם). התנצלתי על הבורגנות והזמנתי אותו אלי, לראות איזה סרט. להפתעתי הוא דווקא הסכים לבוא. ניסיתי להמר מה הסיכוי שהוא יבריז, כי יש לו נטיה להעלם לפעמים, ולהצדיק את עצמו בכל מיני תירוצים משונים אחר כך. (לרוב, אני לא ממש מקשיבה לחלק הזה.) ואז, משהו השתבש במנגנון הניסוי שלי.

סמי אכן לא אכזב אותי, והבריז. זה עדיין תואם את ההיפותיזה.

אבל הוא גם שיקר לי באופן די ברור קודם, איכשהו. כל כך ברור שזה העליב לי את האינטיליגנציה. ולזה, לזה לא ציפיתי.

לא הבנתי למה הוא צריך לשקר לי, זה לא שאני שואלת אותו מה הוא עושה, לאן הוא הולך ואיפה (ועם מי) הוא היה. וזה לא שמפריע לי משהו מבין הדברים שהוא יכול לעשות. ובכל זאת, העובדות דיברו בעד עצמן. כך שהשיחה הבאה שלנו, מן הסתם תהייה האחרונה. (חבל, כבר קיויתי שאני אשיג תוצאות מעניינות, ואולי אוכל לפרסם משהו).

סמי התחיל לדבר איתי במסנג'ר, סתם ככה. חשבתי רגע אם לענות לו בכלל, והחלטתי שעדיף להפתר מזה. אחר כך התחלתי לשאול אותו כל מיני שאלות, בצורה מאוד ישירה. (הנה עוד משהו שאף פעם לא עשיתי.) היו לו דווקא תשובות הגיוניות לחלוטין, אבל המשכתי עם זה. לא, זה לא נכון. התשובות שלו היו נטולות הגיון לחלוטין, כמו שהאמת יכולה לעתים להיות, ורק עוד כמה שאלות ארוכות הבהירו לי מה קרה. (אגב, הסיפור שם היה בזבוז אטומי של חומר טוב לפוסט, אבל זה באמת לא הנושא כרגע). לאט לאט השלמתי עם העובדה שככל הנראה, הוא לא שיקר לי. כלומר, או שהוא ממש ממש לא שיקר לי, או שהוא ממש ממש טוב בזה.**

 

שיט.

 

אחר כך, הוא אפילו לא הראה סימנים ברורים של כעס, רק של שעשוע. אני רק הרגשתי יותר רע עם זה.

 

אף פעם לא יצאתי נקבה היסטרית, שנכנסת לסרטים וכל זה, וזה דווקא נראה לי משהו מהסוג שאני מוכנה לדלג עליו. (אומרים, I'll try anything once, אבל לא באמת מתכוונים ל- anything, אתם יודעים). תמיד יש פעם ראשונה.

ובינתיים, הניסוי הבורגני הניב רק תוצאות inconclusive, עקב כל ההפרעות שהיו באמצע. אני לא חושבת שזה יהיה ניתן לשחזור בתנאים המקוריים, וכל המחקר שלי בנושא, נמצא בסכנה.

 

כמה הרהורים קטנים שעברו בי אחר כך:

- האמון שלי בבני אדם כנראה לא ממש משהו.

- כל החרא הזה על היכולת שלי לקלוט אנשים הוא שטויות במיץ. אני לא מכירה את סמי בגרוש, לכל היותר, רוב הזמן אני מצליחה לזכור איך הוא נראה.

- חייבת להיות דרך נשית מניפולטיבית גועלית כזו, לעשות את החקירות האלה בצורה הרבה יותר אלגנטית, בלי שימליצו לך לעבוד במשטרה. (אני בטוחה שאם אני אקדיש לזה כמה דקות מחשבה, זה יבוא).

 


 

* מה שאומר, בתרגום חופשי, לרוב יש לנו שיחות טלפון של שני אנשים עייפים ומשעממים שאין להם מה לומר אחד לשני.

 

** אני אף פעם לא פוסלת את האפשרות הזאת, מטעמים מתמטיים.

 

נכתב על ידי , 10/12/2004 11:16   בקטגוריות אין לי קטגוריה. מה תעשו לי?  
30 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לקצה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על קצה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)