זה באמת לא מעניין אף אחד חוץ ממני, אבל שמו אלי הפניה בנענע, בדף הראשי (לפוסט ההוא על איך מתחילים בישראבלוג, כמובן).

זה היה נפלא ונהדר ואז מפחיד נורא (כן, כן, הבאתי את זה על עצמי, אני יודעת). היו לי משך כמה שעות מספרי כניסות שמתאימים בדרך כלל לחודשים (וחודשים, לפני שדרוג הקאונטר). חיכיתי בסבלנות שזה יעבור והם יפסיקו, בטח יש לנענע משהו יותר טוב לשים בדף הראשי שלהם מאשר לינק אלי, אבל זה נמשך ונמשך ונראה כמו נצח.

אם תתבוננו היטב בלינק, תראו שהקישור אלי מלא לבבות אדומים ומדבר על אהבה.

להזכירכם, זו ההבנה שלי בזוגיות, וזו דעתי על פרחים.

נורא משעשע, לקחת דווקא אותי בתור יועצת לכבוד וולנטיינז.

בכל אופן, אני לא אמורה להתלונן, אני סתם היסטרית. תודה לשירה המקסימה והמאממת הכי בעולם, שנתנה לי את חמש דקות התהילה הוירטואלית שלי, אומרים שלכל אחד מגיע מתישהו, כנראה שעכשיו תורי.

קצה

מכורת בלוגים אנונימית

מנסה נואשות ללמוד