הרשו לי להוסיף טיפוס חדש לפוסט הזה.

האובססיבי - הוא קורא תוך כמה ימים את כל מאה עשרים ושבעת הפוסטים של הבלוג שלך, מחפש לינקים אליך בגוגל, בודק מי את, איך קוראים לך ואיפה אפשר להשיג אותך, ושולח לך SMS לפלאפון, בלי שנתת לו אותו, דורש אימות של זהותך (ועל זה הרשו לי לומר: פחחחחחחחחחחח) אבל לא אומר לך מי הוא לעזאזל.

כן ממי, אני יודעת שאני מקסימה ונהדרת, אני יודעת שאני גם חכמה וגם כוסית וגם כותבת נורא יפה, זה לא אומר שאתה לא עברת בטירוף את הגבול.

עכשיו, אחרי שצחקנו ונהנינו, אני אלך להתכנס בשקט בקונכיה שלי, ולחשוב קצת.

בלוגולדת שמח לי, או יה בייבי.

עריכה מאוחרת: אפשר להרגע.

כנראה שיש אנשים שפשוט אוהבים לשחק את הבלש, כי אפשר, וצריך אתגר, ושוכחים שלהשתמש בזה, קצת יותר בעייתי.