חשבתי שלשם שינוי, במקום לספר על החיים שלי, אקט שכבר מתחיל לחזור על עצמו, אני אספר לכם על שותפי האאובים, שמשון ויובב*, כי הם עושים דברים הרבה יותר מעניינים.

בימים כתיקונם, החיים בבית שלנו טובים. כל העיר ישנה או יוצאת לפאבים, רק שמשון ויובב יושבים בבית ומעשנים מכל הבא ליד. השולחן בסלון עמוס במתקנים שונים ומשונים, צלחות שטרם נשברו, קופסאות סיגריות ריקות או מלאות, מציתים, כוסות קפה (מלאות בנוזל או בשאריות), קרטונים של פיצה, עטיפות של אוכל מוזמן וכולי. ראוי לציין 2-3 שלטים שמפעילים את הטלויזיה והכבלים, שהם אגב מתוחכמים מדי בשבילי, ועל כן לעתים אני נאלצת לכבות את המכשירים ידנית. (כן כן, אני יודעת שזה מזעזע. אם קשה לכם, אני ממליצה שתקחו כמה נשימות עמוקות, ותיוועצו ברופא לגבי המשך הקריאה. לא מומלץ לחולי לב ונשים בהריון). כמו כן יש בסלון כדור מאולתר, שנראה כאילו הוא עשוי מניירות עיתון, ניילון ומסקינגטייפ, בו נוהגים לעתים שמשון ויובב לשחק עם חבריהם סביב השולחן, לרוב ללא אבידות מיוחדות. מפעם לפעם נשפך להם משו על הרצפה, או שהם שוברים איזו צלחת או כוס, לרוב שלי. כל הכבודה הזו מונחת על מפה, שהיא בדרך כלל מטונפת למדי, ונמצאת שם כדי לא להרוס את השולחן לחלוטין, אקט שעלול לעצבן את בעלת הבית, כי היא נוטה לקטנוניות בעניינים הללו.

לעתים אני מתפנה מעיסוקי החשובים ונפנית לארח להם לחברה. שמשון ויובב מארחים למופת, והם תמיד מציעים לי ממיטב המשקאות, המאכלים וחומרי העישון שנמצאים באותו רגע בהישג ידם. למרות שיובב הוא הברמן שביניהם, שמשון הוא זה שמדליק לי את הסיגריות, בדרך כלל. שיחותינו נסובות על כל נושא שבעולם, החל מאיך להתחיל עם בחורות (הייתי כותבת על זה ספר, אני רק די בטוחה שאיזו פרחה כבר גנבה לי את הרעיון), דרך משמעות החיים, קרבות במלחמת העולם השניה ובוייטנם, המוח של אלברט איינשטיין, וכלה בנושא חביב במיוחד - דרכים להתעשרות מהירה.

מאז שאני גרה בבית הזה, הגיתי כבר כמה וכמה דרכים להרוויח כסף, קל יותר או פחות, שלא דורשות השכלה או מכשור יוצאי דופן. לכל היותר כישורים מסויימים. בתור מישהי שיכולה להנות במידה דומה למדי מטיול הליכה במדבר, הכולל לינה בשקי שינה בשטח, תחת כיפת השמיים, ומשהייה במלון 5 כוכבים מפנק עם מסאז'ים ובלגנס, הנטייה שלי לרדוף אחרי כסף מעולם לא היתה מספיק מפותחת. כסף זה משו נחמד כזה, איתו אפשר לגור בדירה שכורה או לקנות את כל הספרים של ניטשה שעוד אין לי סוף סוף. יותר מזה, אני לא צריכה. אבל את זה, לעומת זאת, אני צריכה מאוד, ורוצה שזה בטוח יהיה שם. לכן אני תמיד עובדת בתור שכירה, במן מסגרות בטוחות כאלה, ותמיד אני מאוזנת למדי בבנק.

אף אחד מהרעיונות שלי, כמובן, לא זכה להגיע ליותר מאשר דיון שיכור בסלון שלנו. אבל יום אחד, הם באו עם רעיון משלהם.

אני וג' (חבר של שמשון) ישבנו בסלון כששמשון דיבר בהתלהבות על הכסף שהם הולכים לעשות מהקזינו. ג' לא האמין כל כך בקלות, ואני אפילו לא הקשבתי. אחרי חצי שעה, שעה, החלטתי שהגיע הזמן לסתור את השטויות האלה, עם השיטות ההסתברותיות הקשוחות שלמדתי בטכניון. שאלתי אותו מה השיטה, והוא הסביר. זה היה טיפה מורכב, לא מצאתי בזה את הבאג כל כך מהר, וזה לא הכסף שלי.

שמשון עשה כמה חישובים, הריץ כמה סימולציות, ולפני כמה ימים שניהם נסעו לקזינו בטאבה, לבדוק את זה בריל וורלד. שמשון עישן קצת לפני, כי לטענתו כך הוא מתפקד באופן האופטימלי, כי זה מצבו הטבעי. הם הריצו תסריטים של עמידה בפיתויים, משקאות ובחורות, התרגשו קצת, התעכבו קצת, ויצאו לדרך. הם הרוויחו כמה מאות דולרים, עד שעצרו אותם בנימוס וביקשו מהם ללכת ולא לחזור. ועכשיו, הם רוצים לכבוש את האינטרנט. היעד הבא, לאס וגאס.

* בעקרון קראתי לאחד מהם עמי עד עכשיו, ולשני אנ'לא זוכרת. וזה היה רק מתוך התכחשות לעובדה שצמד השמות "שמשון ויובב" עלה בראשי כמעט מיד אחרי שפגשתי בהם. החלטתי להכנע לדחף.