[אזהרה: הפוסט נכתב ברגע של שטות באמצע הלילה, וכפי שניקי העירה לי, יש כאן כמה אי דיוקים (כתבתי משהו אחד והתכוונתי למשהו אחר). אני אערוך אותו בהקדם, בינתיים הוא רק חצי אפוי.]

[עדכון: טוב, נו. זה הכי טוב שזה יהיה בזמן הקרוב. מזל שיש לי כמה מגיבים אינטיליגנטים.]

האם למדת, את לומדת או מתכננת ללמוד באוניברסיטה? אם כן - מה את לומדת / מה תלמדי?

למדתי בטכניון. אני מהנדסת. יותר מזה, אני לא מפרטת כאן.

מה עדיף לדעתך, אוניברסיטה או מכללה?

יש להם תפקידים שונים. רוב האוניברסיטאות מספקות לימודים ברמה גבוהה יותר מרוב המכללות, אבל זה גם מאוד תלוי בחוג. כסטודנטית, היה חשוב לי ללמוד במקום ברמה גבוהה מאוד.

אנשים אחרים רוצים ללמוד במקום יותר קל, ויש לזה ערך, כי הם לומדים מקצוע.

אחרים רוצים סתם להוציא תואר במשהו כדי לומר שיש להם תואר ראשון. המכללות מאפשרות את זה, בחלק מהחוגים, כי הן רוצות את הכסף (וגם האוניברסיטאות), זה מציף את השוק באנשים עם תארים שלא שווים כלום, ובאופן כללי די מיותר לדעתי.

השאלון הזה מתעלם כמובן מהעובדה שאוניברסיטאות עוסקות גם במחקר, שנעדר מהמכללות. המחקר חשוב למדינה בהמון אספקטים, ושהוא לא מתוקצב כראוי.

מהו תחום הלימוד, שהכי מעניין אותך ואותו היית רוצה ללמוד יותר מכל?

אין לי שמץ מושג. אולי פילוסופיה. בטח שלא אלך ללמוד שוב בקרוב.

מה לדעתך הפיתרון האידיאלי? לקצץ בחוגי הלימוד, לקצץ במשכורות הסגל או להגדיל את שכר הלימוד?

הפתרון האידאלי הוא להגדיל את התקציבים לאוניברסיטאות. זה לא רק אפשרי אלא גם הכרחי אם המדינה הזו לא מתכוונת לבצע התאבדות כלכלית לטווח הארוך.

אני מכירה את המצב בעיקר בטכניון ולכן אדבר עליו. בערך 75% מראשי התעשיה בארץ (ובבקשה אל תתפסו אותי במספרים, הכל מזכרוני הקלוקל) הם בוגרי טכניון. החל מהתעשיה הבטחונית, דרך ההייטק, ביוטכנולוגיה, תרופות, וכו' וכו'. מהנדסים ומדענים יוצרים תעשייה שמייצרת דברים. הייצור הוא קריטי לכלכלה של כל מדינה כי הוא יוצר יש מאין סחורות שניתן למכור בכלכלה העולמית, בניגוד לשירותים, אותם החברה צורכת בעצמה. קיום של תעשיה משגשגת במדינה גורר: מקומות עבודה לעובדי התעשייה וכן לנותני שירותים שניזונים ממנה, תשלום מסים - הן של משכורות העובדים והן על רווחי החברה, וכו'. למדינה משתלם כלכלית להחזיק את התשתית של האוניברסיטאות ולסבסד את שכר הלימוד של מהנדסים, כי לטווח הבינוני והרחוק, היא מחזקת כך באופן משמעותי מאוד את התעשיה.

בפועל, משך השנים החלק מתקציב הטכניון שמגיע מהמדינה, ככל הידוע לי, ירד במספרים מוחלטים, בלי להחשיב את האינפלציה, בעוד מספר הסטודנטים עלה. כתוצאה מכך הוא נסמך יותר ויותר על תרומות, שכמובן מתמעטות בשעת משבר כלכלי, מה שגרם כמובן לבעיות.

(כמו כן אני לא הצלחתי מעולם להבין איך המוסד הזה מנוהל כלכלית ונותרתי תחת הרושם שהוא אינו מנוהל כלכלית, וזה אולי חלק מהבעיה, אלא שזו מעולם לא היתה עבודתי אלא רק משהו שניסיתי להתעניין בו בשעות הפנאי, וגם זה לא יותר מדי ברצינות. העובדים המיותרים שלו שנהנים מקביעות בלתי נסבלת, הם ללא ספק בעיה גדולה. גם לפטר עובדים באוניברסיטאות יכול להיות יופי של פתרון, רק שאיש אינו מעז לעשות את זה. הם משתקים את המערכת תוך שניות, כי הם מעוגנים בהסכמים דרקוניים לשנים קדימה, ושולטים במערכת ביד רמה. יש להם יותר כוח מלפרופסורים ולסטודנטים גם יחד, כי הם מפעילים את המערכת, אבל לא אכפת להם ממנה. ממש כמו עובדי הנמלים.)

האם את רוצה ללמוד מקצוע שגם תוכלי לעבוד בו, או ללמוד משהו שמסקרן אותך - ללא קשר לעבודה בו?

כבר למדתי מקצוע שאני יכולה לעבוד בו, ועכשיו אני יכולה להחליט מה אני רוצה לעשות איתו, אם בכלל.

הועלתה הצעה, לפיה שכר הלימוד יחושב לפי הרווחיות של כל מקצוע, בעבודה בו (סטודנטים למשפטים ישלמו יותר מסטודנטים לפילוסופיה). מה דעתך על ההצעה?

אני חושבת שיש כאן בעייתיות מסויימת, כי שוויון ההזדמנויות לשכבות סוציואקונומיות חלשות נפגע. אין לך כסף > אינך יכול ללמוד מקצוע רווחי > גם לא יהיה לך כסף. יופי, נחמה. אפשר לתת מלגות וכו', אבל לרוב יש מעט מדי מלגות, קריטריונים קצת שרירותיים לקבלה, והן מהדברים הראשונים שמקצצים בהם בשעת משבר.