לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
 


תודה ולהתראות
כינוי: 

בת: 45





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
4/2005

המלקוש


הייתי בחוץ וירד עלי גשם, (שאפילו לא הטריד אותי במיוחד, באופן מרגיז למדי, כחלק מהאפאטיה הנוכחית שלי לחיים, היקום וכל השאר), חשבתי לעצמי שמזמן לא היה ממש כזה, ותהיתי אם הוא אחרון, וכבר בא קיץ, או שיש עוד אחריו.

אבל בניגוד ליורה, אותו קל לזהות, המלקוש לא אומר שזה הוא, הוא לא מודיע שהוא לא יבוא יותר, ממש כמו הטלפון האחרון של בחור, שקובע איתך עוד פגישה, ואפילו נהנה ממנה יחד איתך, ואחר כך נעלם בלי להשאיר עקבות.

 

מוקדש למאי ל, כי היא מתוקה, לבחור האחרון שזרק אותי רשמית, אחרי בליינדייט שלא היה איום במיוחד (מנסיוני הזעום באתרי היכרויות), לפני שנה וחצי, ולעשרות (?) הבחורים שלא זרקו אותי אחריו, ולפניו, אלא סתם שכחו להתקשר, ושמרו את המספר שלי, שיהיה, אולי הם יהיו בסביבה ויתחשק להם זיון. [אני מעדיפה את השיטה השניה, ככה הם אף פעם לא תופסים אותי באמצע דייט עם מישהו אחר, זה עלול להיות לא נוח.]

נכתב על ידי , 3/4/2005 14:37   בקטגוריות הרהור  
35 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לקצה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על קצה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)