freinds

"אתה הולך אל נשים? אל תשכח את השוט!" [ניטשה, נו.]

"להיפך! דווקא הספרים של ג'ורג' אורוול הם שהעצימו את האח הגדול! הוא יוצר שם את רעיון המעקב המושלם, ומציע את המימושים שלו! מובן מאליו שזה היה רק עניין של זמן," אוסוולד לגם קצת מהמים,

אבל אותי לא עניין כל הויכוח הפילוסופי הזה, זה מה שקורה כשהמוזיקה לא מספיק חזקה, אז קמתי משם והלכתי לחדר השני. בחור ובחורה שלא הכרתי התמזמזו על הספה, העפתי בהם מבט קצר, הם הביטו בי לרגע, והמשיכו, ואני הדלקתי את הטלויזיה והתיישבתי על הכסא שהיה שם. אני מתגעגע לתקופה שבה לא היו ערוצים, ואז הייתי פשוט בוהה במה שיש, גם אם אלו החדשות בערבית. היום, אני מרגיש חובה איומה להעביר ערוצים ולמצוא משהו טוב. מצאתי איזה סרט טבע על אריות, אני נורא אוהב אריות, הקריין דיבר באופן דרמטי מגוחך על קרב ההישרדות שלהם, ותוך שתי דקות זה נגמר, כי הגעתי ממש לסוף. חרא. העברתי עוד קצת ערוצים, וכבר ידעתי שעוד רגע אני מתייאש והולך, ואז מצאתי את friends ב-star world. חשתי אכזבה קלה, כי כבר רציתי ללכת. הבחורה על הספה אמרה, "הי! זה friends?" "כן", עניתי, וראיתי איך הבחור נועץ בי מבט מלא שנאה. נו טוב, חשבתי, לפחות הרסתי למישהו את הערב, אז זה לא היה בזבוז זמן מוחלט לבוא הנה. בהיתי בו קצת, ואז קמתי, לא התחשק לי סיטקום, הפרק דרש התרכזות, ואפילו לא ראיתי אותו מעולם. הלכתי בחזרה לסלון, המוזיקה עדיין לא היתה מספיק חזקה, ועכשיו אוסוולד דיבר עם רן על הצבא. ניגשתי ישר לשולחן של המשקאות וחיפשתי כוס נקייה. לא מצאתי, אז לקחתי סתם כוס ריקה וערבבתי לי משהו לשתות לפי החוש. זה יצא קצת חזק, הייתי מאוד מרוצה. "מה אתה שותה?" שאל אותי קול מוכר מאחורי. הסתובבתי. גלית. חזית תחרה שחורה מבצבצת דרך גופיה חצי שקופה, חיוך חצי מזמין מבצבץ דרך איפור עדין ומסגרת שיער שחור קצר. האקסית שלי. כמה טוב שאני נתקל בה כל פעם מחדש. "הנה", נתתי לה את הכוס, "נסי בעצמך." "אוי זה נורא חזק!" קראה גלית בשאט-נפש, "איך אתה יכול לשתות את זה? חייבים להוסיף קצת חלב." "לא, אני אוהב את זה ככה!" אמרתי, אבל גלית היתה כבר בדרך למטבח וביצעה בדרינק שלי את זממה. "עכשיו זה הרבה יותר טוב", אמרה וליקקה שפתיים כשסגרה את המקרר. נאנחתי. לקחתי ממנה את הכוס בחזרה וטעמתי. היא צדקה, זה אכן היה הרבה יותר טעים ככה, כמו משקה של כוסיות. בעצם, לא כמו. עיוויתי את פני. גלית התעלמה מזה לגמרי. "אז מה שלומך ככה?" היא שאלה. "קחי את זה, הרסת אותו לגמרי, אני לא רוצה." הושטתי לה את הכוס. "לא, אני לא רוצה," היא דחפה קצת את היד שלי, עומדת די קרוב אלי, "בכלל חשבתי לעשן משהו," היא חייכה, קצת בהיסוס, "בא לך?" "קודם תשתי קצת." היא ניסתה לקחת את המשקה, אבל עשיתי כנראה תנועה לא כל כך טובה עם היד וקצת נשפך לה על החולצה. "אחר כך תנקי את זה, עכשיו לשתות!" פקדתי. הגשתי לה את הכוס לפה והטתי אותה בעדינות. גלית שתתה קצת ואז ניסתה לקחת את הכוס ביד, "אל תפריעי!", אמרתי, "שתי!" היא המשיכה לשתות עוד קצת, עד שפתאום הפסיקה והאלכוהול נשפך לה על הפרצוף. הסטתי בחזרה את הכוס. "טוב, קחי קצת הפסקה." גלית צחקקה בשקט. "די, די, אני לא יכולה." "ששששש. הפסקה. בלי לחץ." ליטפתי לה את השיער ביד ימין. ביד שמאל עדיין החזקתי את הכוס. גלית ליטפה לי את הפנים. לחצתי את הראש שלה אל החזה שלי, וליטפתי אותה עוד קצת. היא התחילה לנשק אותי. "לשתות!" אמרתי שוב, והגשתי את הכוס לשפתיים שלה. גלית שתתה, ועם הידיים התחילה למשש לי את התחת. לעזאזל, חשבתי. גלית סיימה לשתות. הורדתי בעדינות את הידיים שלה ממני, שמתי את הכוס בפח, היא עמדה והסתכלה עלי, עשתה צעד קטן. חזרתי אליה והתחלנו להתנשק קצת, דחפתי לה ידיים לחולצה, הצמדתי אותה למקרר, ואז שמענו קולות שיחה מתקרבים, ואני נזכרתי שבכלל עוד לא ראיתי טלויזיה. "חכי רגע," אמרתי לה, "אני הולך להביא לי עוד שתיה." בדיוק נכנסה למטבח בעלת הבית, שהיא כנראה גם חברה של גלית, רק שלא ידעתי את זה, אחרת בטח לא הייתי בא. הן התחילו לדבר, ואני ארגנתי לעצמי עוד דרינק, בכוס חד פעמית חדשה לחלוטין, וחזרתי לחדר השני שהייתי בו קודם.

על הספה עדיין היה הזוג מקודם, אלא שעכשיו הבחורה בעיקר ראתה את הפרק ההוא של "חברים" והבחור ניסה לא להיות משועמם ומתוסכל. שוב הוא הביט בי במבט מלא טינה, ולכן התיישבתי על הספה ביחד איתם, כי אם כבר, אז כבר. הבחורה דווקא שמחה לראות אותי, ושאלה לאן נעלמתי קודם. "רק הלכתי לארגן לעצמי משהו לשתות", עניתי, "מה הפסדתי?" ומיד קיבלתי תקציר חלקי של העלילה, כדי שלא אצטרך להתאמץ.

עכשיו, שיהיה ברור, אני רציתי לראות טלויזיה. זו היתה ליהי, הבחורה, שניסתה לדבר איתי. לא ממש ברור לי למה, היה הרבה יותר הגיוני שתדבר עם הבחור ההוא, ערן או איך שלא קראו לו. הוא היה הרבה יותר יפה ממני, גבוה כמו שחקן כדורסל, עם עיניים כחולות, וגוף טוב. חוץ מזה, הוא לא נראה כאילו הוא יתנגד באיזושהי צורה לקבל ממנה קצת יותר תשומת לב, מכל סוג שהוא. אני לא עשיתי שום דבר, חוץ מלהיות קצת אדיש.

לרוע המזל, בסטאר וורלד יש הפסקת פרסומות מדי פעם, ואז באמת לא היה לי שום דבר לעשות חוץ מלגמור את השתיה שלי, להסתכל על ליהי, שנראתה קצת פריקית כזו, עם שיער ארוך ובגדי שאנטי, ולקחת ממנה סיגריה, כי היא הציעה.

ליהי ישבה עם הרגליים על הספה, מחבקת אותן. בחדר היו רק הספה, כסא, הטלויזיה, שטיח קטן, ואיזו כוננית שעמדה בצד. לא היה שום שולחן לשים עליו את הרגליים, וזה נורא חסר לי באותו רגע.

הסתובבתי עם הפנים לליהי ופיתחתי את השיחה שלנו בנושא, מי יותר חמוד, רוס או צ'נדלר. (אני חושב שזה ברור לגמרי). היא גם הסתובבה אלי, והיה בה משהו מאוד חמוד. אחר כך נגמרו הפרסומות ונאלצנו להסתובב בחזרה. חיבקתי אותה, והבחור מצד שני אפילו לא פצה פה. אחר כך התמזמזנו קצת, אני מאוד נגד להתנשק כשאני רואה טלויזיה, זה מפריע. ליהי חולקת את הדעה שלי בנושא, למרבה המזל. אני חושב שגלית נכנסה עם הג'ויינט בערך כשהיד שלי היתה אצל ליהי בתחתונים. מה-שמו עדיין ישב בצד השני שלה, ואפילו כבר לא התאמץ להראות מאוכזב. עכשיו הוא ניסה לעקוב אחרי הפרק. גלית סקרה לשניה את המקום ואז התיישבה בין ליהי לבין הבחור, טופחת לי על הראש בדרך. היא הסתירה כשעברה. עכשיו הצטופפנו קצת, כי בספה לא באמת היה מקום לארבעה. גלית הציעה את הג'ויינט לבחור אבל הוא לא רצה, ליהי לקחה אותו ממנה ואחר כך שמה אותו בפה שלי. לא ידעתי אם זה חכם שאני אעשן, אולי אני לא אבין ככה מה קורה בטלויזיה, אבל זה כבר לא היה בשליטתי.

אחר כך היא לקחה אותו ואיפרה אותו בעצמה למאפרה המאולתרת שלנו. ילדה טובה. הפרק של freinds בדיוק נגמר והיתה פרסומת שאמרה שמיד יהיה עוד אחד. כנראה שהיה לה קצת צפוף, לליהי, כי היא התיישבה עלי, ואחר כך חייכה לגלית ונשכבה עליה עם הראש. גלית התחילה ללטף לה את הראש, ואני תהיתי ביני לבין עצמי אם אני מסטול מדי עכשיו מכדי לנהוג. "אני הולך להביא עוד שתיה", אמרתי, "יש כאן ג'ויינט, לא צריך", אמרה לי גלית והחזיקה אותי במקום עם היד. זה היה מיותר, כי ממילא ליהי ישבה עלי, ולא יכולתי לקום. מיד גם קיבלתי שוב את הג'ויינט, והשתדלתי לא לראות מה ליהי עשתה לגלית בינתיים. הבחור שישב איתנו כל הזמן, קם ויצא. הוא קצת הסתיר, אבל הפרק הבא עוד לא התחיל.

הן לא נתנו לי לראות אותו, החצופות. בפעם הבאה, כשיתחשק לי לראות טלויזיה, אני אשאר בבית.