(רביעי בלילה)

אני כותבת עכשיו חצי פוסט, ואת החצי השני, אני אכתוב כשיגיע זמנו.

בדיוק היום, הלכתי לי וחשבתי, כמה מה שבאמת חסר לי זה יזיז, מישהו שאפשר לשכב איתו מדי פעם, לא להתעצבן ממנו יותר מדי, בלי מחוייבויות מעיקות וכאלה, בלי רגשות, זה מבלבל.*

יום אחד, כשאני אהיה גדולה, אולי אני ארצה גם מערכת יחסים (אייתתי את זה נכון?) וכל זה, אבל כרגע, אני לא יודעת עד כמה אני בנויה לדברים האלה. ובכל מקרה, בינתיים, כיוון שאני לא מצליחה להתנזר, וכיוון שהדרישות שלי מבן זוג גבוהות (ובצדק!) אז סתם, שיהיה.

גם הדרישות שלי מיזיז, הן לא נמוכות בצורה בלתי נסבלת. אני רוצה שיהיה יפה, שיהיה מספיק חכם כדי שאני לא אקיא מהשטויות שלו, ושיהיה נוח. לא קנאי, לא נודניק, ושאפשר יהיה לדבר איתו, קצת, לפני או אחרי, כדי שלא תהיה הרגשה מעיקה כזו. וכמובן, שיהיה טוב במיטה.

היום, לרגע חשבתי שמצאתי אחד כזה, אבל עכשיו נראה לי, שסתם נזדיין בלי חשק, אבל אולי עם. אני די שונאת להזדיין בלי חשק, אבל לפעמים זה קורה לי.

הלכתי לי ברחוב, התחיל איתי מישהו, לא היה מפגר מדי לשם שינוי, הלכנו אליו. שתינו קצת יין, מסאז', מזמוזים. אמרתי לו שאני במחזור. זה די ביאס אותי, כי ידעתי שככל שאני אדע עליו יותר, ככה אני אמשך אליו פחות.

הוא דווקא רצה שאני אדבר, שאני אספר משהו, על עצמי וכאלה.

אבל אני, לא יכולתי להסתכל עליו בתור יותר מאשר סתם מישהו להזדיין איתו.

הוא רצה שאני אשאר "רק עוד קצת" ואדבר איתו, אבל גם שאני אגע בו קצת, וכאלה.

עם כמה גברים היית, הוא שואל. (יס! סוף סוף גם אותי שואלים את זה! ידעתי שאם אני אסתובב עם מספיק בחורים בסוף זה יקרה!)

יותר משלושה, עניתי.

מה מושך אותך בגבר, הוא שואל.

אינטיליגנציה, בעיקר.

הוא צחק עלי קצת, והמשכתי להסביר לו שיש עוד דרישות.

בסוף, לפני שהלכתי, אמרתי לו איך קוראים לי. (קודם זה איכשו לא נראה לי חשוב.)

קבענו לשישי בצהריים.

אם זה יצא לפועל, אני אוכל לספר אם היה מוצלח או לא.

בינתיים, ההרגשה שלי, שאני לא אטרח להפגש איתו יותר מזה, וגם השישי בצהריים הזה בספק.

ככל שהם מדברים יותר, לרוב, אני נמשכת אליהם פחות.

באסה.

* אזהרה: בלוגרים בהחלט אינם מוזמנים להציע את מועמדותם לתפקיד. אני לא יוצאת עם בלוגרים בדרך כלל. אני יודעת עליהם יותר מדי מהבלוג, וכבר בשלב הזה בדרך כלל הם לא מושכים אותי. כמובן ש, יש להם עוד הזדמנויות למכביר להרוס את כל הסיפור אחרי כן, כשאנחנו נפגשים, אם זה קורה. תחסכו לעצמכם את הפאדיחות.

[וזה, זה עוד לפני שדיברנו על ההיבטים הביצתיים של העניין, אבל עזבו, באמת.]

(שלישי)

טוב, זה נדחה קצת מסיבות טכניות, והתקיים אתמול בצהריים.

בין לבין הוא הספיק להתקשר כמה פעמים, ואפילו להיות נחמד, וגם לשלוח לי SMS של חג שמח. לא עניתי.

היה בסדר, דווקא.

אחרי כן, לא ידעתי כמה נוח יהיה להשאר לדבר. בכל זאת דיברנו. על סקס בעיקר. הוא הציע לסדר לי זיונים, אם אני רוצה. נורא רומנטי. אמרתי, אולי, אם יהיה לי משעמם. אם ישעמם לך, את יכולה לבוא הנה, הוא אמר.

היום הוא התקשר שוב.

אני לא מבינה גברים.

הערת מערכת: יכולהיות שמיותר לפרסם את זה, אבל, נו, מדגדג לי באצבעות. הפולניות מחייבת להתנצל על השרליליות, או שרליליות הרייטינג, או משו, אבל עזבו אותכם באמאש'כם, אין לי כוח לזה כרגע.