אני רוצה לדבר על בעיה חשובה, המדירה שינה מעיני רבים, ויותר גרוע, מעיני (אני מוכנה בהחלט לא לישון בלילה, כדאי פשוט שזה יהיה מהסיבות הנכונות): בעיית הסוגריים.

זה התחיל בתמימות, השתמשתי בהן לצרכי הפרטיים, כשזה התאים. (בחיי, היתה לי גם תקופה שהסימן הזה ; לא היה רק חלק מסמיילי קורץ, אלא היתה לו משמעות משל עצמו [אבל שוב אני גולשת]). לאט לאט הן התחילו להשתלט עלי, אחת ועוד אחת, (בעצם, שתיים ועוד שתיים), פתאום לא רק עגולות אלא גם מרובעות [הידעתם? בשביל מרובעות לא צריך ללחוץ על שום מקש עזר!] {שלא לדבר על המסולסלות שתמיד נראו לי חגיגיות במיוחד, והיה לי לא נעים להשתמש בהן, (אלא שלפעמים צריך, יש כל מיני מקרים [למשל כשעושים סוגריים בתוך סוגריים בתוך סוגריים <סתם דוגמא>]) אבל התגברתי.}

לאט לאט הן הפכו למקוננות, [שלא להזכיר שהן פלשו לחתימות ולתגובות (ולאן לא, בעצם?)], מסרבלות אותי, מותירות לי פחות ופחות מקום למשחק, ונכון שפוסט לא צריך סוגריים מאוזנות כדי להתקמפל (וזה עוזר לי? not! אני רק מרגישה צורך תמידי לבדוק שהן מאוזנות. [כן, יש בזה דפיקות מסויימת. סו שוט מי!]), אבל בכל זאת, בכל פעם מחדש אני רק מרגישה יותר אשמה. איך אפשר לקרוא רשימה כזו, בכלל.

עדיין לא הצלחתי להחליט אם בחוץ צריכות להיות תמיד עגולות, אולי לפעמים גם מרובעות, או שהכל על הכל. אני אובדת עצות לחלוטין. [וכמו שכבר אמרתי, זה מדיר שינה מעיני.]

לאחרונה שמתי לב שזה תפס עוד אנשים.

אני מתנצלת.

לא התכוונתי.

[קצה

{שבאמת לא התכוונה (באמת באמת)}

<וגם לא קבעה עדיין פרוטוקול קדימויות סוגריים ראוי (אולי באמת צריך כזה בטודו ליסט)>

(ו, ילדים: אל תנסו את זה בבית!)

שבשלב הזה, רק טיפול תרופתי יעזור לה]