לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
 


תודה ולהתראות
כינוי: 

בת: 45





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
7/2005

אם כבר להתחתן


ביום חמישי היה התור של זוהר, בן דודי.

אמא התקשרה ובישרה לי על האירוע לפני שבועיים בערך, וזוהר התקשר כמה ימים אחר כך. ההורים שלי היו בחו"ל, וגם אח אחד (במקום אחר לגמרי), ולכן אני ואחשלי ייצגנו את המשפחה בעצמנו.

[כולם נוסעים לניו יורק חוץ ממני. גם אני רוצה! גם לי מגיע ניו יורק!

השיחה המקדימה על המתנות התנהלה ככה:

אני: תביאו לי סיגריות.

אמא: אני לא יודעת, אם נביא לך סיגריות, את תעשני יותר?

אני: לא. אבא: ברור שכן.

שבועיים אחר כך: אז תביאו לי?

אמא: כן.

אני חושבת שהם מתבגרים, לאט לאט.]

 

זוהר ואשתו התחתנו בקיבוץ. היא לבשה שמלה לבנה, יפה ופשוטה. הוא לא חנק את עצמו בטוקסידו. שניהם לבשו קפקפים. הם נראו כמו בני אדם ולא כמו משהו שגזרו מתוך מגזין ואסור לגעת בו שמא יתלכלך או תהרס לו התסרוקת. היינו בערך 50 איש והכרתי את כל הצד של החתן, והתערבבנו קצת עם הצד השני משך הערב, כי זה היה נורא טבעי. במיוחד כי ישבנו על מחצלות וכריות על הדשא. עם נרגילה, חלק מהזמן. היה בופה מצויין, ולא עמוס מדי, אלא פשוט טעים. (למה אף אחד מעל גיל 40 לא יודע מה זה סושי, ושווסאבי זה חריף?) נכון בחתונות תמיד יש עוגות ענקיות כאלה, והמון, ובקושי אפשר לאכול כי כבר מלאים? הן היו חתוכות לריבועים קטנים, ומצויינות (אני יודעת כי טעמתי את כולן).

מנשה ומוקי השלישי (הידוע גם בכינויו, "אח אחד, לא משנה מאיזו עדה, הידוע בכינויו מוקי") שיחקו קפוארה על הדשא.

החתן והכלה נצפו גם אוכלים ומדברים חלק מהערב, ממש כאילו זה גם בשבילם, האירוע הזה.

 

לפני כמה שנים, באיזו חתונה, דודה שלי שאלה אותי, חצי בצחוק, "נו, אז בקרוב אצלך?" "נראה לך?!" עניתי לה (נדמלי שהיא נפלה, בין השאר, על התקופה בה אמרתי שלא אתחתן לעולם, אבל אני לא ב'מת זוכרת), ומאז אף אחד לא מציק לי עם זה.

וחזרה ליום חמישי. את החופה צריכים להחזיק כמה רווקים צעירים, ולפי האמונותפלות הם יהיו הבאים שיתחתנו, כך אמרה דודה שלי ומיד הציעה לאחשלי את התפקיד. לא, עדיף שלא, זה מסוכן, הוא עונה לה. (אני ממש גאה בילד. אחים גידלתי.)

 

וחופה שאפשר ממש לראות, זה גם משהו אחר, אחר לגמרי.

אחרי החופה השמיעו את השיר הכי הולם בעולם.

 

בקיץ הזה תלבשי לבן

תחשבי מחשבות בהירות

אולי תקבלי מכתב אהבה

אולי נעשה בחירות

 

אני אבחר בך ואת בי תבחרי

וביחד נהיה לרוב

אם בקיץ הזה תלבשי לבן

ותתפללי לטוב

 

בקיץ הזה תלבשי לבן

וככה תצאי לבלות

בקיץ הזה נעשה חתונה

ויהי חלקך עם הכלות

 

אני אבחר בך ואת בי תבחרי

וביחד נהיה לרוב

אם בקיץ הזה תלבשי לבן

ותתפללי לטוב

 

נצא מן הדעת בקיץ הזה

ואחר כך נדע שלווה

יקרה לנו נס בקיץ הזה

אם רק תלבשי לבן

 

אני אבחר בך ואת בי תבחרי

וביחד נהיה לרוב

אם בקיץ הזה תלבשי לבן

ותתפללי לטוב

נכתב על ידי , 25/7/2005 00:46   בקטגוריות משפחה&catdesc= וזה  
49 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לקצה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על קצה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)