חדי העין ביניכם שמו לב כבר מזמן, שאני לא מבינה הרבה בהרבה דברים.

ממש לא מזמן כתבתי פוסט פסודו-פמיניסטי, והתחלתי אותו מההצהרה שאני באמת לא יודעת על זה הרבה. זה כמובן לא מנע מעלמת חן שנתקלתי בה לאחרונה, שהסתבר שדווקא קראה ונורא התרגזה, לקחת אותי ברצינות. (לא מומלץ ללא מרשם רופא).

גם בגיאוגרפיה אני לא מבינה הרבה, כמו שכל מי שהביא דוגמאות נגדיות להכללות הגסות שלי בפוסט הקודם, שם לב.

ועכשיו, אני הולכת להכניס את עצמי לביצה עוד יותר טובענית, כי בפוליטיקה אני מבינה עוד פחות (השיטה שלי, לא לקרוא עיתונים ולא להקשיב לחדשות, מוכיחה את עצמה יופי) ולהגיד מילה על ביבי, למרות שאני יודעת שאלוהים קיללה אותי במגיבים טינאיליגנטים שיודעים הרבה יותר ממני, ויתווכחו, החצופים, ובטח גם יביאו עובדות או משו.

הו, ביביהו היקר, איך אתה עושה לי דבר כזה. אתה יודע שהציפיות שלי מהשלטון הן מאוד נמוכות, אני רק רוצה את מי שיגרום הכי פחות נזק. אתה יודע שדעתי הפוליטית מאוד אמביבלטית בכל מה שנוגע לבעיה הבטחונית. אני פשוט חושבת שאין לה פתרון, אני כבר בת 26, ראיתי את השלטון עושה זיג-זג ימין שמאל ימין שמאל וכו', כל אחד ניסה את השיטה שלו, אף אחד לא הצליח, ותמיד תמיד, כולם זרקו את כל הבעיות האחרות בגלל זה, ותמיד כל בחירות וכל קואליציה קמה ונופלת על שאלת המלחמה המתמדת הזו. וכלכלה? וחינוך? ואיך המדינה הזו נראית, בין לבין? leave me in your mother. ועכשיו, בתפקיד חייך, במקרה הנדיר בו שר עושה משהו שהוא מבין בו, ולמרבה הפלא לא עושה את זה לגמרי רע, דווקא עכשיו, אחרי שכבר התרגלתי ובניתי לי איזו ציפיה, אתה מחליט ללכת. אני לא יודעת אם להיות מודאגת מהשאלה, מי יהיה שר האוצר הבא*, ואם הוא לא יהרוס את כל מה שעשית, או מה נעשה כשנקבל אותך, שוב, כראש ממשלה.

כיוון שכבר פתחתי את תיבת פנדורה הזו, אני רוצה להביע את דעתי על תוכנית ההתנתקות.

לא מזמן שמשון שאל אותי אם אני בעד או נגד. "ההתנתקות היא", אמרתי. אני לא באמת מבינה בזה, יש לי נימוקים לכל הכיוונים כמו דיבייטורית טובה, אני באמת חייבת שתהיה לי דעה? דבר אחד טוב יצא ממנה, משך 3 שבועות יובב היה במילואים ואני ושמשון היינו שמחים, מאושרים וחיינו בבית הרבה יותר נקי ומסודר מבדרך כלל. אבל עכשיו הוא חזר והמצב חזר לקדמותו. החיים נורא קשים, וזה.

אם כבר התגלגלנו לכאן, אני רוצה לציין שהרבה פחות כיף לראות "עקרות בית נואשות" עם יובב והחברים המפגרים שלו, מאשר עם שמשון ותומר. נראה לי שהוא ברח מהבית בגלל שבאתי, אבל אני לא סגורה על זה. מסתבר שיש דברים יותר גרועים מאשר לצאת עם בלוגרים, אבל אני מקווה שנתגבר על זה, אני שונאת את האי-נוחות הזו. אם מישהו מתנדב לתת לי מקלט מדיני לימי ראשון בערב, שזה הזמן היחיד בעולם בערך שאני טורחת לראות בו טמבלויזיה, אני אודה. אה, הנה עוד משהו שאני לא מבינה בו.

הדבר האחרון להיום שאני לא מבינה בו, זה ווידג'טס. אבל התקנתי את זה של גילי גרין, שמראה כמה כניסות יש לבלוג וכמה תגובות. למכורים בלבד, שווה. (נורא פשוט. לוחצים next next next. אפילו אני הצלחתי.) (אגב, הוא מכוון בהתחלה להראות מה קורה בבלוג של גילי, כך שאפשר לעקוב אחריו בסתר, אם אתם כאלה. הא, אני כה אוהבת למצוא שימושים לא-מכוונים לדברים.)

* אולמרט, מסתבר. שיט.