שמשון אמר לי היום שהוא עוזב את הבית ועובר דירה תוך שבוע-שבועיים. אני אשאר תקועה עם יובב (מיסטר אני-לא-מנקה-אתם-רוצים-נקו-אתם) ולא יהיה בבית הזה את הבחור החכם המתוק והמקסים הזה שדואג לי. כל מעט תחושת הביתיות שיש בו, תעלם.
עוד מעט סוף החוזה גם ככה.
הבעלי דירה שלי קמצנים. נורא.
ואני לא רוצה לעבור שוב, אני אפילו לא יודעת כמה זמן אני עוד מתכננת להשאר בסביבה, אבל הכי גרוע, פשוט אין לי כוח לעבור. אין לי. נמאס לי לעשות את זה כל הזמן. זה סיוט. ולמצוא דירה נורמלית. עם סורגים. ובאיזור טוב. עם שותפים אנושיים. למי יש כוח לזה בכלל.
[קצה
שלא יושנת]
לקינוח, תיאוריית קונספירציה חדשה ומזעזעת!
שלומית לא קיימת באמת, למעשה היא גיליגרין.
(זה מסביר מה פתאום אני מכירה שני בלוגרים שגרים בפרבר דרומי מעאפן, ידעתי שזה לא יכול להיות)
הא!
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
