השרביט הזה מקולקל, אפילו להדליק אור בלילה הוא לא יכול, בטח לא להלחם בוולדמורטים. אבל! תזכו לשמוע 3 דברים שלא ידעתם עלי, בזכות זאתי ששירבטה אותי.

(עריכה: מסתבר שגם דואט שירבטה אותי, אבל היא לא שמה לינק אז לא ידעתי מזה בכלל. ולא, אין שום סיכוי שאני כותבת עוד פוסט שרביטים.)

1. פעם כמעט הצטרפתי לקומונה, ונכחתי בכמה פגישות הקמה. בסוף לא קם שום דבר, אבל בדרך היו תככים, מריבות, כמה אנשים מדהימים, כמה טיפוסים ביזאריים והרבה בלגן.

2. יש לי ציפורניים ארוכות אותן אני מגדלת באהבה מגיל 11. הרבה פעמים שואלים אותי אם הן טבעיות. הן לא מפריעות לי להקליד. כשאני גוזרת אותן, אני מרגישה לא נוח, כי אני רגילה אליהן כל כך, ופתאום אין לי חודים עדינים כאלה לגרד בהם דברים סביבי כשצריך. למרות זאת, אני שמה לק רק לעתים רחוקות, כי אני עצלנית.

3. כשהייתי בת 13 רציתי להתאבד. לא היו לי חברים בביצפר החדש. בביצפר הישן היו לי כמה חברים אבל הייתי ממש בשוליים, ורוב הילדים צחקו עלי והציקו לי. באופן לוגי, אם בשני מקומות אף אחד לא אוהב אותי, הבעיה היא אצלי ולא במקומות, ולכן כדאי להפתר ממני ולפתור את הבעיה. בסוף החלטתי להשתנות קצת, ובגיל 16 היו כבר סממנים קלים של נורמליות בחיים שלי. מאז גיל 13 לא הצלחתי לחשוב ברצינות על התאבדות. אני יותר מדי אוהבת לחיות, וכנראה שגם אז זה היה ככה.

אני משרבטת את מקסימוס, את לי (בקטגוריה: הבלוג המוצלח שעוד לא כולכם מכירים), ואת פאצ'ולי, שכל סיבה לגרום לה לכתוב עוד פוסט היא סיבה טובה.