זה פוסט שנראה שלא יפה לכתוב. אני כותבת אותו על משהו שנראה שהוא ממש לא ענייני. אבל זה כן מאוד ענייני, וממש לא מתחשק לי לשתוק.

1. אני מתייחסת לקטעים כתובים מוכרים למדי באינטרנט, ספציפית בביצתינו הקטנה, המביעים דעה, ומביעה עליהם את דעתי.

2. חלק מהקטעים, גם אם לא נכתבו עלי ישירות, מבקרים בצורה פטרנליסטית ופוגעת את דרך החיים שלי, כפי שהיא וכפי שהיא נתפסת (שרלילה לייט), וברצוני להוקיע אותם.

הקטע הכי מעניין ומומלץ לקריאה הוא של לי, שכתבה לא מזמן על סקס לטובים.

לכו תקראו.

קראתם? נהניתם? מצויין.

ועכשיו, נסו לחשוב מה קורה בעולם האמיתי, לא רק הטלויזיוני - האם אנחנו חיים ככה? האם "ילדות טובות" לא מזדיינות, רק עושות אהבה עם "הנסיך" שלהן אחרי קשר ארוך ורציני, ו"ילדות רעות" שוכבות עם כל דבר שזז? האם אין שום דרך ביניים?

עיון בביצה הישראבלוגית מעלה יותר מדי אנשים שחיים במוסריות טלויזיה.

סקס הוא נושא נורא רגיש, עדיין. כיוון שיש עליו כזה טאבו, אנשים משתמשים בו כדי לפתור או לפתח כל מיני תסביכים אחרים שלהם, לעתים קרובות מדי. מחסור בתשומת לב? רוצה לעשות מה שאסור? סקס, סקס, סקס. פוחד/ת מהצל של עצמך? חרדת נטישה? לשדר קרירות מינית וקדימה למנזר.

עד כאן סטריאוטיפים בשקל.

בעולם האמיתי, אנשים הם שונים. אנשים שונים עושים דברים דומים מסיבות שונות לחלוטין.

אי אפשר להגיד משהו שיהיה תקף לגבי כל האנשים, תמיד, וכיוון שחיי המין של מישהו אחר הם לא ענייני, אני לא אטיף לאף אחד להשתרלל או לחכות לחתונה.

שלומית די הרגיזה אותי עם הפוסט הזה, לא מזמן, כי היה בו משהו מתחסד, ומכליל. אני רוצה לחבק את השרלילה הזו, היא כזו מסכנה. אני לא אומרת שלא יכולות להיות שרלילות מאושרות, אני פשוט לא מכירה כאלה, כותבת שלומית, וכך עושה הכללה-ללא-הכללה. בכל הפוסט היא מתעלמת מדבר פשוט אחד - סקס. בלי כל הטאבואים שהולבשו עליו, פשוט סקס. אף אחד כבר לא מזדיין כי זה כיף? אפילו לא קצת? כבר אין חרמנות בעולם, שאין לה שום קשר שהוא לרגש? עד שיגיע האביר על המרצדס הלבנה אני אמורה לעשות מה בדיוק?

נכון - יש סקס שבא לחפות על צורך במשהו אחר, סקס עם מישהו לא מתאים, חוסר תיאום ציפיות - זה פוגע. ולפעמים מאוד. כן, אפשר ללכת לאיבוד בתוך ים של סקס, ממש כמו שאפשר לאכול בלי סוף, לשתות יותר מדי, לעשן יותר מדי, לגלוש באינטרנט יותר מדי, או לשבת בבית יותר מדי ולא להעז להוציא את האף החוצה. זה לא מה שאתה עושה, זה איך אתה עושה את זה. וכמו שכבר כתבתי, צריך לדעת איך, וצריך לדעת מתי די.

אבל שלומית לפחות מדברת באנושיות על בעיה אמיתית של תת-קבוצה של שרלילות. בפוסט הזה של פי יש מעט מאוד, חוץ מגסויות, בורות ועמדות ימי הביניים. שרלילה היא מישהי שכל העולם כבר זיין וזרק, כותבת פי, וכיוון שמעולם לא טרחה להיות אחת כזו או להתעניין בשרלילות כבני אדם, לא עלה בדעתה שאולי גם לאישה יש דעה בנושא, עם מי היא מוכנה להשאר יותר מלילה אחד, ומי לא מספיק מעניין אותה, או לא מספיק מתאים לה בשביל זה, או שלפעמים שני הצדדים באמת לא רוצים יותר מזה. לא יתכן. לא פיזיקלי. פי גם לא מעלה בדעתה שיש אנשים שהם פשוט שונים ממנה, שיש נשים שאת האהבה שלהן הן לא מוכנות לתת לכל אחד, אבל הן מיניות ונהנות מזה. ברור שזה הגבר שזורק אותן. כאילו דה. יותר שוביניזם מזה אין אפילו אצל הרווק.

חשבתי לעצמי, מה גורם לאישה אינטיליגנטית לכתוב דבר כזה? מה כל כך פוגע בה בזה שלאנשים אחרים יש חיי מין שהיא לא היתה רוצה? ואם אני אוהבת חצילים, ופי שונאת, אולי כדאי שהיא תכתוב גם פוסט בגנות כל אוהבי החצילים באשר הם, כי זה ממש מגעיל ודוחה?

ואז נזכרתי בפוסט הזה שלה, שתמציתו, "בגלל שפעם, מזמן, לפני המון שנים ולפחות חבר רציני אחד שלי, הייתי מאוהבת במישהו שלא שם עלי, ועכשיו כשאני בתקופה קשה ולבד ובניתי עליו ביני לבין עצמי אבל הוא עדיין לא רוצה אותי אלא יצא עם מישהי אחרת, שבעוונותיה גם דיברה איתי לפעמים אבל לא הבינה שזה אוסר עליה לצאת אי פעם עם כל מי שלא אישרתי לה בכתב, אני עכשיו אלכלך עליה ועל כל בחורה ששכבה אי פעם עם יותר מ-3 גברים. זונות, כולכן, תשרפו בגהינום או שאולי עדיף שנעלה אתכן על המוקד, או נגלגל אתכן בזפת ונוצות ונגרש אתכן מישראבלוג. איך אתן מעזות לשכב עם גברים לפני החתונה, ועוד להנות מזה?!"

(מיותר לציין שעל אהוב ליבה היא לא אמרה מילה רעה. זו לא אשמתו. איזה כיף להדחיק.)

אז, אני עדיין לא יודעת (הודות למקורות רכילות עלובים, או חוסר יכולת תפעול שלהם) מי זו היתה הפעם שהעזה לשכב עם איזה ידיד עבר של פי שהיא היתה מאוהבת בו. אני כן בטוחה שהפוסט הזה לא בא סתם. פי נורא כועסת שמישהי אחרת נהנית יותר, והיא שוב נפגעה, ואפילו בלי לשכב עם אף אחד בשביל זה.

אני חושבת שפי רגישה מדי. רגישה כל כך שהיא לא רואה את הכאב, הבעיות או דרך החיים של אף אחד מלבדה כלגיטימיים. אני חושבת שאילו אני הייתי גבר, לא הייתי רוצה לצאת עם מישהי כל כך כבדה, שנפגעת כל כך בקלות מכל דבר, והופכת את העולם כדי להאשים בבעיות שלה את כולם - מלבד עצמה.