ולמה שיהיה לי דייט כושל? או, הנה שאלה. אני לא אמורה לצאת עם איזה מתמטיקאי*?

וכאן אנחנו מגיעים לנושא הפוסט: עקרונות מוסריים של דייטינג. את התיאוריה בנושא פיתחתי כבר די מזמן, ואני חושבת שהיא ראויה לחלוטין לצאת כמאמר סוציולוגי, ועם קצת עבודה סטטיסטית לגבות אותה, אולי גם תיזה. (מה חבל שהתחום שלי אחר לגמרי.)

ראשית יש להציג את הבעיה. בחורה (נניח: אני) יוצאת למקום המאגד בו גברברים ובחורות, שמתכנסים שם במטרה להתקל זה בזה, ואולי גם לרקוד ו/או לשתות אלכוהול. אל הבחורה ניגש גברבר, אומר מה שאומר, אולי אף מפתח שיחה של כמה דקות, ומבקש מספר טלפון. נניח, שמסיבות כאלה או אחרות, נעתרת הבחורה לבקשתו ומפקידה בידיו את המספר. ונניח, שהבחור בדיוק הולך והבחורה נשארת שם, וחצי שעה אחר כך בא מישהו אחר, הם מדברים קצת, והוא מבקש את הטלפון שלה. לחילופין, הבחורה כבר יצאה עם גברבר מספר אחת, אבל זו היתה רק פגישה ראשונה שאין לדעת את תוצאותיה, והוא עדיין לא התקשר, או שאמר משהו לא מחייב, או שהיא לא בטוחה אם הוא מוצא חן בעיניה.

ובקיצור: עד מתי מותר לצאת עם כמה בחורים במקביל, ועם כמה, באמת?

לפני שנתיים-שלוש, במהלך תקופת דייטינג שכזו, דיברתי עם חברתי טל על החבר שלה. אמרתי משהו על קשרים. "אליס, קשר זה יותר משלוש פגישות", היא אמרה וצחקה. חשבתי על זה, וההגדרה מאוד מצאה חן בעיני. היא אובייקטיבית למדי, מדידה, ופשוטה. כעת רשמו נוסחא:

קשר = ארבע פגישות ומעלה.

יפה.

עכשיו יקום אולי מישהו וישאל, אבל איך מוגדרת פגישה? אם אתם נפגשים במעלית במקרה זה נחשב או לא? בדיוק בשאלה הרת גורל זו דנתי עם ידידי, שגם הוא אהב את ההגדרה המדעית של קשר. לאחר דיון בנושא הוסכם כי:

הגדרת הפגישה

1. זיון נחשב פגישה.

2. פגישה קצרה מדי (פחות מחצי שעה) לא נחשבת פגישה.**

3. במקרה של התנגשות בין חוק מספר 1 לחוק מספר 2, אם זה נמשך פחות מחצי שעה, זה לא נחשב זיון.***

(ומזל שמתמטיקאית wan'a be כמוני לא מפספסת מקרי קצה!)

זה עבד כמו חלום. לא יצאתי עם אף אחד (כמעט) יותר משלוש פעמים, שזה מספיק כדי למצות את רוב האנשים שהם מעניינים במידה בינונית. (כן, זו היתה תקופה סנובית נפלאה. מה חבל שזה עבר. קצת.)
נמצא כבר מי שערער על ההגדרה, הוא טען שהיו מקרים בהן יצא עם בחורה לפגישה, אך לא שכב איתה****, ומקרים אחרים בהם שכב עם מישהי, אך זה לא היה דייט. הטענה האחרונה הזו גרמה לי לחשוב, האם אין כאן הקבלה למקרהו של האח דניאל, שכזכור בזכותו נכנס לחוק השבות הסעיף "יהודי הוא ..... ושאינו בן לדת אחרת". כיוון שלא מספיק איכפת לי, השארתי את הגדרת הפגישה שלי ככה בינתיים. תקראו לזה רשלנות משפטית, איזה מזל שאני רק מהנדסת.*****

והרי הבטחתי גם תשובה ל"עם כמה בחורים מותר לצאת במקביל?": שאלתי כמה מחברי הטובים ביותר לדעתם. לצד תגובות משעממות להחריד (זה תלוי באופי הקשר ביניכם וכו'), היתה אחת ששווה ציטוט:

"שמונה, חמישה ברצינות ושלושה לא ברצינות."

אף פעם לא הגעתי לשמונה, כמובן, וגם לא לחמישה. זה לא ממש עניין אותי. ובכלל, היתרון המרכזי שמצאתי במקביליות בדייטים הוא, שזה מספק שעשוע, ועוזר להתגבר על השעמום של דייט משעמם. או כושל. מקרה שבו, כזכור, חוץ מלכבות את הסלולר, שום דבר לא יציל אותי.

וניאו? שלומו טוב, תודה. עכשיו, כשאני מאותגרת סלולרית, אני מעריכה אותו יותר.

------------------------------------------------------------------------------------------------------------

* צריך למצוא לו שם, אני יודעת. אהמ... ניאו?

** אם כי רחל התפשרה לעתים, פגישה, חצי פגישה.

*** ההנהלה מתנצלת מקרב לב על השימוש האינטנסיבי במלים גסות. מיד אלך לכבס את היד אשר תקליד מלים כאלו.

**** הוא למד באוניברסיטה ולכן היה חלש בלוגיקה.

***** טוב, אז עדיין לא, למה להיות קטנוניים.