דייט מספר שלוש. יום העצמאות. הנפשות: ניאו, אליס, ספריי קצף, ניצבים.

כדי להתרחק מהמון מיותר של ילדים קטנים עם ס"ק (=ספריי קצף), התגלגלנו למקום טיפה פחות המוני מתל אביב. היצורים סביבנו נחלקו לכמה קטגוריות: ילדים קטנים עם ס"ק, מוכרים של ס"ק, ו-adults. מוכר או שניים של פטישי פלסטיק אמנם נראו בסביבה, אבל איש לא הלך איתם, וברור למה, אינך יכול להתגונן כנגד ס"ק עם פטיש פלסטיק ביד. ואי אפשר לערוך קרבות טובים באמת לבד. לבי נשבר בקרבי, אבל ההצגה חייבת להמשך. הילדים שיחקו במשחק מחשב פרימיטיבי, בו עליך לצבור מקסימום נקודות על ידי פגיעה ביריביך, ולחטוף מינימום פגיעות בעצמך, כשהנקודות נחשבות רק כאשר אתה פוגע במשתתפים אחרים במשחק (כלומר ילדים, רצוי עם ס"ק. פגיעה ב-adult אינה מזכה בנקודות, אך גם אינה מורידה). מוכרי הס"ק שיחקו בגירסה משולבת של מוזג הבירה** ובוני פירמידות (בנו מגדלים מערימות ס"ק כששעמם להם), וה-adults שיחקו בגירסה של קווסט עם מטרה לא ברורה, שרק הם מצליחים להבין. תמיד אהבתי קווסטים*** ולכן שמחתי מאוד שהחייל שלי בצבע הנכון.****

אחרי ישיבה משותפת עם החברים שלו, במקום יחסית שקט ועם אופציה לצפות בזיקוקים, ניאו ואני נפרדנו מהם לשלום ונסענו לים, לטיילת.

הים בלילה אהוב עלי יותר מביום. יש בו קצת פחות אנשים ואפשר לתפוס פה ושם מטר מרובע של חול שהוא רק שלך. וכל כך יפה שם. לא היה מלא מדי, כולם היו בכיכר רבין, ויכולנו לשוטט לנו ולדבר. נורא רומנטי.

ניאו הרהיב עוז ואחז בידי. חששתי לתומתי, בחור שמבצע מעשים מעין אלו בפגישה שלישית הוא בחור מסוכן מאין כמוהו, ואין לדעת, יתכן שתוך שנה שנתיים הוא יחפוץ לנשק אותי על לחיי.

הוא הביא אותי אל ביתי הקט, אמר לי, ישוב בנחת במקומו במכונית, עד מה מאוד נהנה, חיכיתי רגע, אמרתי לו שלום בנימוס ויצאתי.

חוץ מזה הכל היה בסדר.

למחרת קיבלתי ממנו טרמפ לחיפה. הנסיעה על כביש מספר 2 לוקחת כידוע יותר מחצי שעה, ולכן זה נחשב פגישה? וכיוון שהיא רביעית, זה נחשב קשר. מסיבה משונה כלשהי, היה איתנו מבוגר מלווה. (לפגוש הורים! אבוי. שנים לא עשיתי דבר כזה.) ישבתי ושתקתי רוב הדרך. יתכן שנפרדנו בלחיצת יד, אולי אני סתם מפנטזת.

סוף סוף יש לי קשר, קשר אמיתי, לפי הגדרתו. אז הוא אבסורדי.

מתאים לי.

שוברת את אחדות העלילה, ואני לא רוצה להשמע תיכוניסטית מתלהבת, אבל פה ושם (נניח, 3-4 פעמים מאז הפוסט הקודם) מתחילים איתי בחורים (לא ברחוב, זה לא נחשב). זה נורא כיף, משעשע, טוב לאגו. אחד מהם אפילו מוצא חן בעיני.

החיים נ ו ר א קשים.

----------------------------------------------------------------------------------------------------------

* אף פעם לא אהבתי כאלה. בנים. לכי תביני.

** משחק מחשב ישן בו עליך למזוג בירה להמון זועם של לקוחות, לפני שהם מגיעים אליך, ולעתים לנסות לאסוף טיפים תוך כדי.

*** זה לאו דווקא אומר ששיחקתי בהמון כאלה. חלק מהזמן אהבתי מרחוק.

**** אופס, התקף מונופול.