[הו, ישרא חזר לתפקד! יש לי כמה פוסטים מהשבוע האחרון, לא היה לי כוח להכנס לאתר להגיב ו/או לפרסם, כי היה איטי בצורה מדכאת. תסבלו לאט ובשקט.]

נתקלתי בו במקרה, לפני שבועיים. אנחנו מכירים ברמת ה"שלום-שלום" כבר שנים, ומתח קל תמיד היה. יצא שהסתובבנו קצת יחד, שיחה משעשעת על מהות הכלום (האם פלאפל הופך אותך למליונר, ואיזה מקומות על ציר מוריה אנחנו הכי שונאים בעולם). אמרתי שאני בתל אביב, הוא לא נרתע ואמר שהוא שם לפעמים, נתתי לו טלפון. הוא אמר שיתקשר בסופ"ש, אבל הוא לא עשה את זה. טוב, עכשיו אני מבינה מה הבעיה איתו, חשבתי, בחור יפה, אינטיליגנטי, מעניין ומתקשר עם הסביבה. חייב להיות באג איפשהו. אז הנה, הוא לא התקשר. הדחקתי את כל העניין והתרכזתי בלצאת עם אנשים אחרים ו/או להעמיד פנים שאני מחפשת עבודה/ לומדת. (הצלחתי בצורה פנטסטית).

שבוע אחר כך קיבלתי טלפון, "אני מצטער, לא הייתי בסוף בתל אביב בסוף שבוע, בלה בלה בלה. אז אם את בחיפה, תתקשרי, עכשיו יש לך את המספר שלי." "טוב, סבבה."

אוף, לשים אותי במצב כזה, איזו חוצפה. אני אמורה להתקשר? אני בחורה!!! אנחנו לא עושות דברים כאלו. לא בפגישה ראשונה. ובכלל, הוא לא נראה מעוניין יותר מדי, אחרת כבר היה מרים טלפון קודם. זה לא כזה מסובך. לא משהו שדורש תכנון מראש של שבוע, נכון?

אלונה, שמקבלת ממני דיווחים מפורטים על כל הבחורים שאני יוצאת איתם (הרבה יותר ממה שאתם מקבלים, ובפעם האחרונה היא פשוט התבלבלה ביניהם. טוב, אני לא מאשימה אותה. קשה לעקוב), היתה בדעה קצת שונה. היא אמרה שכן יש טעם שאני אתקשר, אולי אני אקסים אותו, וככה לפחות אני אדע שניסיתי, ולא אשאל את עצמי מה היה קורה אילו. זה, בניגוד להשקפת עולמי, שאמרה משהו כמו, הוא נורמלי, הוא יכול לצאת עם בחורות נורמליות, ואפילו כאלה שגרות בחיפה. למה שהוא יכניס את עצמו דווקא לדבר כזה? אבל אני חסרת חוט שדרה ולכן הקשבתי לה. התקשרתי, אחרי פגישת מועדון השרוטים הטכניוני. בערך שבוע אחרי שהוא התקשר. שזה דווקא בסדר. הוא לא היה זמין. טוב, 11 וחצי בערב זו שעה כזו. לא נורא, אז לא. למחרת התברר לי שאני צריכה להשאר עוד לילה בחיפה, כדי להפגש בבוקר עם מנחה שלי בסמינר, לגבי ההרצאה שלי. לצורך העניין, הייתי צריכה לקרוא סוף סוף את המאמרים, כדי שאני אולי אדע על מה אני מדברת. עברתי על חצי מהם בערך, ואני קוראת באנגלית ממש לאט. נשארו לי בערך 12 שעות עד הפגישה עם המנחה. מה הדבר ההגיוני והאחראי לעשות? נכון! לצאת לדייט!

ראינו את צ'ק פתוח. בהתחלה זה נשמע לי כמו שם של סרט פעולה בינוני, אבל הסתבר שזה תרגום קלוקל ל-pay check, שנעשה על פי סיפור של פיליפ ק. דיק. וזו כבר סיבה טובה ללכת לסרט. אז הלכנו. והיינו היחידים. הקרנה פרטית! אף פעם לא יצא לי לראות סרט ממש לבד. חשבתי מה צריך לעשות במקרה כזה. מין ממש ירד מהפרק, כי זו פגישה ראשונה. ובעוד המוסכמות החברתיות של השלולית שאנחנו חיים בה מתירות מין אחרי ארבע או שלוש פגישות, ולפעמים גם שתיים, וזה בסדר גמור, הרי שבפגישה ראשונה זה פשוט אומר שהבחורה שרמוטה וזה סוף העולם. הבחור לא יכול להתקשר אליה יותר בחיים. גם אם הוא רוצה. כי היא זונה. זה לא לכבודו להסתובב איתה. היא הרי שוכבת עם כל דבר שזז. אני שמחה שאנחנו חיים בחברה מתירנית עם מוסכמות כל כך הגיוניות ומרחיבות דעת. ולכן נאלצתי לבזבז את ההזדמנות המושלמת למין בקולנוע, שמי יודע מתי היא תחזור. את הכסא בצד הכביש מתל אביב לחיפה הורידו, ואז החזירו רק צדודית שלו, וזה הוריד גם אותו מהפרק. כפי הנראה אני אמשיך להפסיד בתחרויות על המקום הכי מקורי לסקס. הידד למוסכמות השלולית! אז במקום זה דיברנו בקול רם*, שמנו רגליים על המושבים לפנינו, רצינו לזרוק פופקורן על האנשים האחרים** אבל לא קנינו פופקורן כשנכנסנו, ובהפסקה היינו עסוקים מדי. בכל זאת, הקרנה פרטית. ואו, בחור ששולח ידיים! הוא נורמלי! עם זה אני יודעת להתמודד. חזרנו למגרש הביתי. (אייקון של אליס מחייכת חיוך לא תמים)

יצאנו החוצה, הוא הציע משהו, מלמלתי איזה מלמול לגבי הפגישה שלי עם המנחה בבוקר, זה נשמע כמו תירוץ ממש טוב והיה אפילו נכון. "יש לי הצעה מתחרה," הוא אמר, "אולי נלך אלי ונקום מחרתיים?"

או, בחור שמנסה להכניס אותי למיטה בפגישה ראשונה! בחור שמתעניין בגוף שלי! הוספתי לו שתי נקודות, סירבתי בנימוס והתפשרנו על ללכת לשתות משהו.

לא דיברנו על פילוסופיה בכלל, אפילו לא קצת. דיברנו על מדע בדיוני, על סטארט אפים, על מוזיקה, על מחקר מדעי.

ואז שבנו אל בית הורי, התמזמזנו קצת במכונית והלכתי.

למחרת בבוקר, אחרי הפגישה עם המנחה (שהיתה כמובן מצויינת, אני אלופה בלחרטט דברים שאין לי מושג עליהם), נתקלתי בו שוב. המבוכה הקטנה הזו, לא נגענו. הוא נתן לי טרמפ קצר אל מחוץ לטכניון. ואז אמר, נדבר יותר מאוחר. יצאתי מהמכונית.

"נדבר יותר מאוחר" זה די דומה ל"נדבר", שאומר, "לא נדבר". לא ברור לי למה זה ככה, זו עוד מוסכמה חברתית. אבל בזה דווקא יש הגיון, זו דרך להגיד בנימוס, ובמילה אחת, שאתה לא מעוניין.

מאז הוא באמת לא התקשר, ולא הייתי מופתעת. עבר כבר שבוע. זה רק מוכיח שוב ש:

1. צדקתי כל הזמן, לא היה טעם להתקשר אליו (טוב, בעצם יצא מזה פוסט, אז אולי כן).

2. פיליפ ק' דיק ממש בסדר.

3. גברים. לכי תביני.

-----------------------------------------------------------------------------------------------------

* ניחשנו את ההמשך של הסרט, וירדנו על בן אפלק. מי מלהק את בן אפלק לתפקיד של גאון מחשבים, לכל הרוחות?! למה הוא צריך להרוס אֶ פרפקטלי גוד תסריט על בחור שיש לו לא רק גוף אלא גם משהו בין האוזניים, לשם שינוי. כלומר, יש שחקנים שלא נראים הכי חכמים בעולם, ויש את בן אפלק. הוא צריך לשחק מכונאי רכב. (ולא שיש לי משהו, חלילה, נגד מכונאי רכב.)

** מתקיים באופן ריק.