שאני רואה טעם לקום בבוקר לעבודה? שאני עושה משהו שמתאים לי?

אני יודעת שזה רק התחיל אבל תנו לי להתלהב בשקט.

בנושא הזה של התלהבות, רציתי לומר גם, שהבחור שפגשתי בנסיבות חברתיות ביום שישי, שלא הייתי אומרת שהוא חמוד אלא שהוא שווה, ונדיר לפגוש בחורים כאלה ואני יכולה לומר באחריות שזה קורה אחת לכמה שנים, עדיין לא טרח להתקשר אלי. אחרי שהוא טרח לנסות להתחיל איתי מעבר למסך עשן של 20 איש, זה אומר רק דבר אחד. הוא רוצה שאני אתקשר. אבל לא. אני בחורה שמרנית. גם דוגי לא בא בחשבון.

לא ידוע לי שהוא קורא כאן אבל זה לא יפתיע אותי.

נואט טו סלף: להכניס לחיים שלי כמה אנשים שלא יודעים על הבלוג, לא עלולים לגלות אותו, ואפשר לכתוב עליהם בחדווה.

חוצמזה, אבוקדו. כבר שבועיים אני חושבת על זה, שכל הפרסומות האלה של "מחר נקנה עוד אבוקדו" היו למעשה שקריות. כשאני כבר מוצאת אבוקדו הוא קשה וצריך לחכות לו איזה שבוע שיתרכך קצת. ואז, איפה הספונטניות. מחר נקנה עוד אבוקדו, נאכל בשבוע הבא.

לאחרונה היתה בבלוג הזה בריחת מנויים שלא נראתה כמותה שנים. הייתי חושבת שתקוע לי משהו בין השיניים אילולא הגל המוזר אף יותר של בחורים שמתחילים איתי במייל. לדעתי זה סממן ברור לכך שאני לא מראה מספיק סימני אומללות, אבל יכול להיות שאני סתם אדישה, לא מגיבה לתגובות ולבלוגים, ולא שמה את כל חלבי ודמי בבלוג הזה. אולי זה יעבור לי פעם. בינתיים אני הולכת לישון, הרעיון הזה של עבודה ממש מגניב, ממלא את כל היום.

נל"טים