| |
תודה ולהתראות |
| 6/2004
איך סיבך הבלוג את חיי
ועכשיו סיפור קטן על איך הערבוב של אנשים אמיתיים שאתה מכיר, בעולם הבלוגינג שלך, מביא רק צרות.
לפני שבוע-שבועיים גילו וומבאט ועירית את הבלוג שלי, לאו דווקא בסדר הזה. וומבאט התקשר לעירית. השיחה הלכה ככה:
- אליס קוראת לי וומבאט בבלוג שלה! למה וומבאט?! למה?!
- וומבאט זה לא רע, זה שם של מכרסם חמוד כזה. לי היא קוראת על שם בצל! זה הרבה יותר גרוע!
ואכן, אחרי שוומבאט חימם אותה, עירית אזכרה את קיומי בבלוגה, למרות המשניות המוחלטת שלי בעלילת חייה, רק כדי שתוכל לכנות אותי סיגלית. כנקמה. ועוד הודתה בפה מלא שזה בדיוק מה שהיא עושה. אומרים שכל פרסומת היא פרסומת טובה, בתנאי שמאייתים את השם נכון. אני אעז לומר שכאן, פרסומת טובה היא אם הלינק אליך עובד. אבל היא לא צירפה לינק, החוצפנית הקטנה.
וומבאט, מצידו, הבטיח להמציא לי כינוי בבלוג שלו. אם כי הוא עדיין לא עשה זאת. אני מחכה.
מיותר לציין, כמובן, שהשמות שהמצאתי להם הרבה יותר יפים מהכינויים שהם נתנו לעצמם בבלוגם (מכירים מישהו שקורא לילד שלו גימל? גם אני לא).
עם חברים כאלה, מי צריך תגובות נאצה. ;-)
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
