מצאתי שיש קבוצת ישיבה של ויפסנה, לא רחוק. אז הלכתי. היו שם מעט אנשים. הם חיכו לי כי איחרתי טיפה. ישבנו שעה. יש קלטת שמע של הנחיה, וזהו. שעה. לא משהו מחופף. מחשבות היו, כן, אבל הצלחתי גם להתרכז לא רע. הרבה יותר מאשר לבד. הרבה הרבה יותר. הרגשתי את הגוף. חלק מהזמן כואב, וגם קצת הרגשה נעימה. זה משתנה. חולף. אוי זה נפלא. אחר כך, סתם דיברנו טיפה, דובדבנים ותה. סימפטיה. חתולים התרוצצו בכל הבית. מקום ששווה לחזור אליו.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
