אוי פרטים, פרטים, פרטים. בשביל מה זה צריך אותם בכלל.

הרגשות, זה העיקר.

נסו לגרד ממני את החיוך. פשוט נסו.

לירות בי וזהו.

אה, כן, הסרט מוצלח למדי. לא כמו ג'ון מלקוביץ, לא כמו אדפטיישן (שלדעתי טוב משניהם), אבל, באמת מוצלח. לכו תראו. (אפילו עקבתי אחרי רובו. אני יודעת על מה אני מדברת).

(אם לא הבנתם על מה אני מדברת, פשוט תקראו את הפוסט הקודם).