זה אחד כזה שאפשר להתקשר אליו באמצע הלילה, להעיר אותו, לבכות בלי סיבה, וזה בסדר.
אחר כך אמרתי לו שאני מעשנת. הוא צחק עלי שכבר שנים אני מנסה. לא, אמרתי, עד עכשיו, הייתי לא מעשנת, שעושה סיגריות פה ושם. (בממוצע, עדיין, פחות מאחת ליום). עכשיו, אני מעשנת, גם אם כל היום לא עישנתי אף אחת. אחר כך עישנתי סיגריה, והלכתי לישון.
ניסיתי לתחום את זה לעצמי, להגיד, אני עכשיו מעשנת חודש. מעשנת שנה. ואז מפסיקה. זה לא בריא וכל זה. אבל זה לא עובד ככה. לא. עכשיו אני מעשנת. לא חשבתי אף פעם שאהיה. אבל כרגע זה לא עניין של בחירה. אולי זה יפסיק פעם כמו שזה התחיל. אולי לא.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
