לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
 


תודה ולהתראות
כינוי: 

בת: 45





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
9/2004

גם אני יודעת לקטר בלי סוף


נורא מעצבן, הקטע הזה, למי יש זמן לחפש דירה, ובכלל, למי יש כוח לזה.

אתמול ראיתי עוד כמה.

4. באחרונה, שתי בחורות שלא הייתי מסתדרת איתן (לפחות לא עם זו שנשארת) סיפרו לי על בעלת בית מזעזעת, בדירה שנראית מלוכלכת אפילו לי, ועגומה, באיזה אופן.

1. בבוקר, ראיתי דירה בהחלט בסדר, מטר וחצי מהדירה הנוכחית שלי, עם שותפה סבירה בהחלט, ומרפסת וכל זה. אבל בסוף, היא שאלה אותי מה אני עושה וכאלה, ואיך אני עם נקיונות, ואמרה ש"השותפה השניה אוהבת שנורא נקי, וזה קצת מקור לסכסוכים" (אני אוהבת שנקי, אבל לא אוהבת היסטריה סביב זה) וגם "השותפה השניה לא אוהבת שמעשנים" (רק במרפסת, אני! לא בחדר! לא לא לא!), אז חשבתי, אולי עדיף מקום עם שותפה שניה אחרת.

2. עוד דירה מהבוקר, נכנסתי באמצע היום והשמש והיה חשוך כזה. ראו שאין אור שם. הפריע לי. גם המטבח קטן כזה. החדר דווקא גדול מאוד, ויש את כל מכשירי החשמל וזה, וגם המחיר והמיקום בסדר. אבל, אני לא יודעת, האנרגיות לא זורמות לי שם כמו שצריך, משהו חסר. (שמתי לב, שכל פוסט יש לי איזה ביטוי ניו-אייג'י להכניס פנימה. פשוט נורא. מה יהיה?)

3. ובערב, בין לבין, ראיתי דירה סוף, באמת, גם כן מטר וחצי ממני, מיקום מצויין, חדרים גדולים, מרפסת, סלון, יפה, לא דחוסה, מקום נפלא, ומחיר טוב. רק מה, שותף אחד עוזב עכשיו, שתי האחרות עוד חודש וחצי כשנגמר להן החוזה. ומילא, למצוא שותפים. אבל גם כל הרהיטים בבית שלהם, מהסלון ועד השולחן במטבח. ואני, דברים לחדר יש לי, וזהו. לא אוהבת להסתובב עם המון רהיטים, עושה לי בעיה לעבור, ובשלוש שנים שאני גרה מחוץ לבית, היו לי כבר 4 דירות. מצד שני, היא באמת מקסימה, הדירה. מקום להשאר בו. התלבטות.

 

אז חשבתי, אולי אני פשוט אנוח קצת, ואחכה, בסוף דירה טובה תגיע, אפילו אחת עם מכונת כביסה, בלי בלגן, בלי סרטים. לאט לאט. אני לא לחוצה על עזיבה כאן. הכל נורא גמיש כזה. אז, אפשר. ועכשיו, אני די יודעת מה אני מחפשת.

 

-

 

עוד בנושא אחר לגמרי אבל בעצם דומה, אני רוצה לדבר על תיבת הדוא"ל שלי. עכשיו, וואלה פשוט מסריחים. אין דרך יפה להגיד את זה, ובינינו, גם אם היתה, לא הייתי משתמשת בה. כבר כשהם שדרגו ל- 1M, אז, בזמן המעבר, נדפקו כמה מיילים שנשלחו אלי, ולא הגיעו מעולם. פניתי לשירות הלקוחות שלהם, וקיבלתי מכתב כללי שאומר, אנחנו משדרגים, בקרוב תשודרגי, זה יטופל בקרוב, מקווים שהבעיה תפתר. או במלים אחרות, לאף אחד אין כוח באמת לתת לך שירות, אז שלחנו כתשובה את המייל הסטנדרטי שמישהו פעם חיבר לצורך "תשובה לכל שאלה" על השדרוג. (מזכיר לי את הסיפור על הרוקח, שהיה מחזיק מים מזוקקים, ונותן אותם בפנים רציניות בבקבוק קטן כחול, בכל פעם שהיה מקבל מרשם בכתב יד בלתי קריא בעליל של רופא. אח, הימים ההם, מרשמים בכתב יד. נוסטלגיה).

בפעם השניה שהמפגרים האלה איבדו לי מייל, שלחתי להם עוד בקשה לטיפול, מפורטת למדי, ושאלתי גם כמה דברים קונקרטיים, כמו, אם יש מקום בו הם מודיעים מתי היו להם תקלות בשרת. וזה שהעברית שלהם נדפקה לגמרי מאז השדרוג. ושוב, נכון, קיבלתי מכתב אדיוטי כללי, אם כי בנוסח שונה, כבר לא קשור לשדרוג. שלחתי להם מייל נזעם, שכלל דרישה לענות לי באמת לשאלותי, והבהרתי שאני נורא מעריכה שהם נותנים מגה בחינם והכל, אבל אם זה לא מלווה בשירות אמין, זה לא שווה כלום. הפעם, לשם הגיוון, לא קיבלתי שום תשובה בכלל.

עכשיו, אני מכורה למייל, ולא הייתי עושה צעד קיצוני כמו להתנתק ממנו, ככה סתם. חשבתי על החלופות. מייל מיקרוסופטי לא בא בחשבון. מייל ישראלי אחר, אני מנחשת, יהיה גרוע באותה מידה, ואני נורא בעד לקנות כחול לבן, אבל, לא צריך להגזים. יאהו באו בחשבון. אבל אמרתי, אם כבר, אז כבר. בואו נקח gmail. חיפשתי, ולא מצאתי דרך להכנס פנימה. ואז, ערבה הציע לי gmail, ואני פרצתי בתרועות שמחה וגיל.

אבל אליה וקוץ בה: הם לא מסתדרים עם עברית מי יודע מה. (אל תגידו לי אחרת, זה נמצא ברשימת הבאגים הידועים שלהם, לכו תבדקו. אני בדקתי). זה אומר שמיילים מישרא (שמהווים 90% לפחות מהמיילים אלי) אי אפשר לקרוא. גם מיילים שעושים להם Fwd ממיילים נחמדים כמו זה של אוניברסיטה, שהעברית שלו נחמדה מאוד, אי אפשר לקרוא. (כן, כן, שיניתי encoding ב- view, זה לא עבד).

בינתיים, בימים האחרונים, וואלה פשוט שידרו את ההודעה המרנינה הזו, שלא ניתן לגשת למייל כי יש להם יותר מדי לקוחות, והם בטוחים שאנחנו מבינים.

ולא, זונות חובבנים שכמוכם, אני לא מבינה. אני לקוחה זועמת. אני רוצה אימייל אמיתי, ולא צעצוע.

אחרי כמה ימים (איך אפשר להסתדר בלי מייל כמה ימים?!) זה עבר. ולאט לאט, התחילו גם להגיע מיילים.

נזכרתי, שקראתי כאן בישרא על כמה לקוחות של יאהו שהתלוננו בעבר על תופעות דומות, והתייאשתי קלות.

 

ובקיצור, מעבר email, בדומה למעבר דירה, הוא נושא קשה נורא. הניתוק מהכתובת, מהמוכר, וכאלה. אתה לא יודע במה לבחור, עד שאתה מוצא משהו, ובסוף, למרות המגרעות, אתה מרגיש בבית.

טוב, בסדר, אז אין שום קשר, מה אתם עושים עניין. ניסיתי.

 

חג שמח

וקישוטי סוכה טעימים

נכתב על ידי , 30/9/2004 09:59   בקטגוריות קורת גג  
26 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לקצה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על קצה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)