|
תודה ולהתראות |
| 9/2004
אתה אומר לי שאני יפה לא רק אתה גם הם אומרים את זה ואני אני מביטה בראי ויש שם בחורה היא נראית בסדר, האמת אפשר לסבול אותה אני מאוד רגילה אליה עוד מאז שהיתה ילדה תמיד רציתי להיות יפה אבל אף פעם לא אמרו לי הם, הם לא חשבו ככה אני לא רואה הבדל גדול הבחורה הזאת, בסך הכל נראית ממש אותו דבר אנשים שלמדו איתה, בתיכון, בחטיבה, ביסודי עדיין מזהים אותה אבל עכשיו, פתאום אנשים אומרים שהיא יפה.
לא תמיד הם אומרים את זה. לפעמים הם אומרים, שיש לה פוטנציאל אבל היא לא משקיעה בעצמה היא לא יודעת בכלל מה זה פודרה ומה עושים עם זה לעזאזל למרות שעם עפרון לעיניים וליפסטיק היא כבר מסתדרת, גם זה משהו ולמרות שבדרך כלל, היא לא שמה שום דבר לא ביום יום, רק ביציאות. זה עדיין מוזר לה. זה משהו שנשים מבוגרות עושות, לא היא. היא, מה לה ולזה.
ועכשיו, למרות שכמעט שום דבר לא השתנה מאז הגברים הקודמים ההם במקום להגיד לי, כשאתה שיכור, שבשבילך אני הכי יפה בעולם, כי אתה מכיר אותי, אבל כשראית אותי בפעם הראשונה, לא ממש על זה חשבת. במקום להגיד לי, את לא וינונה ריידר, זה לא הצד החזק שלך, במקום להיות אדיוט או סתם בן זונה במקום זה, אתה אומר לי, ממש בלי שאשאל את יפה ואני, אני לא יודעת מה להגיד לך אז אני שותקת. די, די, תמשיך.
| |
|