עייפים אך מרוצים. דגש על המרוצים.

אחרי יומיים בסיני ושלושה באילת. ים סוף, הרבה אוכל טוב ובילויים.

בקרוב לא יהיו תמונות באתר כי שכחתי מצלמה.

עכשיו צריך להשלים פערים של שבוע בלימודים. ולהזכר מה זה אינטרנט.

שוב שגרה.

(ילדים, הפוסט הוא מחווה לבלוג שחלקכם הקטן אולי מכיר. זהו את הבלוג, צבעו אותו בצבעים עליזים ושלחו למערכת. בין הפותרים נכונה תוגרל כוכבית).

הייתי רוצה לכתוב פוסט מחווה לשחלות הבוכיות, ובמיוחד לשחלה י', שהדיבור שלה הוא ממש כמו איך שהיא כותבת, והשתלט לי על הערב לחלוטין, וגם הצחיק אותי בטירוף. אבל, אני לא בטוחה שאני מספיק מוכשרת. אז קבלו - מחווה למחוות. מילון למאותגרים-שחלית, למטה.

הערב התחיל בללכת למסיביה. הרעיון הדגול הזה התחיל, כשראיתי שהכתובת של השחלה י' היא ממש ליד המקום-הכי-רחוק שאני יודעת להגיע אליו, ונורא רציתי להרחיב את השכלתי הגיאוגרפית בעיר. כמובן שהדרך היתה ארוכה כמו החיייייים שלי, הייתי צריכה להגיד לטכניוניסט שיבוא לאסוף אותי, בשביל מה יש לו אוטו, בשביל מה הוא בא ל-י' מוקדם. איזה נוגעת אני.

אמרו לבוא ב-22:00, ואני כמו נוגעת הגעתי ב-22:30, רק י' והטכניוניסט היו שם, כל האחרים רק התחילו לבוא ב-23:00. מאיך שהבית נראה, הבנתי שהגעתי למסיביה של חנונים וחנונים טורבו, אין סיכוי שאני אמצא כאן את החבר הבא שלי.

חשבתי, יבואו אנשים שלא מכירים אותי, ואז באו אנשים מהטכניון ואמרו לי שאני מוכרת. אחד מהם, יע אללה איתו, איזה חתיך!!1 חשבתי אולי בכל זאת, אבל הוא לא התלהב ממני בכלל, אדיש, סנוב, מה הוא חושב ת'צמו. אמנם לא לבשתי מחשוף עד השחלות, אבל ראו את הרגליים שלי מהשחלות, לדעתי זה מספיק טוב. אז התעלמתי ממנו ועברתי לתוכנית ב': לחפש את העבודה הבאה שלי.

דיברתי קצת עם איזה אחד, חנון טורבו, ליד המילה הזו במילון יש תמונה שלו, נראה דווקא נחמד, וגם אינטיליגנטי. הוא לבש חולצה עם צווארון ורקמה. תארו לכם, רקמה! הוא נראה כאילו התלבש לבר-מצווה של אחיו הגדול, וגם היה לו משהו כזה בדיבור. אחרי שתחקרתי אותו על העבודה הבאה שלי, דיברתי גם עם זה שישב לידו. הוא נראה לי מוכר, נורא הזכיר לי מישהו ששכבתי איתו פעם, אבל הייתי די בטוחה שזה לא הוא. (ההוא סיפר לי בפגישה, בתור פיק-אפ ליין, שהוא היה פעם שופט כדורגל (!!!). איזה נוגע הוא, אבל לפחות זה היה מצחיק). שאלתי אותם שאלות מוסריות עמוקות, האם מותר לאכול קטשופ עם ספגטי, וההוא שרק נראה כמו השופט כדורגל, אמר שכן! אם זה לא מספיק, אחר כך הוא עבר לדבר על מכוניות.  אולי הם לא אותו בנאדם, אבל גם הוא מתנהג בלי קונסטרוקציה.

דיברתי עם בחורה אחרת, דווקא חמודה, אבל לא החברה הבאה שלי. גיליתי שהיא לומדת אותו דבר כמוני, רק בתל אביב. גלאי העבודה הבאה שלי נדלק, ושאלתי אותה מאיפה אנשים אצלם מוצאים עבודה. היא דיברה על הרצליה. על לוחות מודעות בקמפוס תל אביב. חשבתי, אל תגידי לי מה לעשות!!

אחר כך דיברתי עם איזה פיזיקאי אחד, שגם הוא הכיר אותי מהטכניון. לשם שינוי גם אני הכרתי אותו. (בשביל מה עברתי לתל אביב, גם במסיביות כאן אני פוגשת רק טכניונים! שואה!) יע אללה, איזה פיזיקאי הוא! תגיד, שאלתי אותו, הזמן הוא רציף או בדיד? (אני תמיד משתמשת במשפט הזה על פיזיקאים). חשבתי אולי הוא בכל זאת החבר הבא שלי, וגם נראה לי שהוא התלהב, אבל הוא לא ביקש אפילו פלאפית. חנון.

ואז, באמצע החייייייים שלי, התקשר אלי ינוקא לפלאפית. כאילו, יום שישי, אחת בלילה, שבוע לא שמעתי ממך, יע אללה איתך!

לא היה ברור מה הוא רוצה, אמרתי לו שאני במסיביה, אבל הוא לא הציע אפילו לפגוש אותי. הוא אמר שהוא וורקוהוליק ושיש לו גם חסרונות, וככה זה. (כן, ממש לא שמתי לב עד עכשיו). ואז הוא ליהג כל מיני דברים מוזרים. שאלתי אם זה ברייק-אפ קול, הוא דווקא לא נשמע ככה, אמרתי, תראה, נורא נחמד לי לראות אותך לפעמים והכל, אני רק לא חושבת שיש כאן משהו מחייב. (כלומר, אם עד עכשיו לא ניחשת שאני יוצאת עם אנשים אחרים כל הזמן, ואתה לא קורא את הבלוג, אז עכשיו אפילו אמרתי לך את זה). הוא אמר שנורא נחמד לו דווקא לדבר איתי, עם או בלי סקס. (כן אני יודעת. אני לא רק זיון טוב. היפי הַי הֶי).

השיחה יצרה אצלי משקע, אבל קיבלתי ניחומים אצל השחלה הבלוכית והטכניוניסט. הבלוכית חושבת שאני יוצאת עם עשרה בחורים במקביל, אז מה אכפת לי.

אחר כך דיברתי עם איזה אחד, לא החבר הבא שלי אבל משחק D&D. אני רוצה גם. החלפנו פלאפיות.

בסוף חזרנו הביתה, הבלוכית הקפיצה אותי, רק עצירה קטנה בפיצוציה של מ', לא משהו המוני, 15 איש מהמסיביה, לא יותר. בכלל, מסתבר שהחבר הבא שלה בפוטנציה, זה החנון טורבו עם הרקמה על החולצה. אני בחיים לא אבין את זה, אבל הי, לפחות לא יהיו לנו שואות מלריב על החבר הבא שלנו. אמרתי לה שתגיד לו שהחבר שלו, הפיזיקאי, חמוד. לא יודעת אם הוא יבין את הרמז.

אני חושבת שאני יכולה להחזיק איתו דייט אחד או שניים. פלוס מינוס. נראה לי.

מילון

אל תגיד לי מה לעשות: וואלה, רעיון לא רע

בלי קונסטרוקציה: לא לעניין

טורבו: מאוד, הרבה, מלנת'לפים

טכניוניסט: וומבאט

יע אללה!!1: מילת התלהבות

מסיביה: מסיבה

משקע: אירוע מבאס מהעבר

נוגע: 'מפגר

סופרקליפרייגליסטיאספיאלידוצ'ס: אם מישהו מהקוראים יודע מה זה אומר, אנא חילקו את המידע. אני סוחבת את התעלומה הזו מילדות.

פלאפית: סלולרי או מספר טלפון, תלוי בהקשר

שואה: סוף העולם, מבאס

שחלה בלוכית: חווה

תיתורה: שוליים (נורא רציתי להכניס פנימה מילות פסיכומטרי, סתם בשביל הכיף)

בונוס

דווקא היתה הענות חלקית, ואני קצת התפוגגתי. אז, אם מישהו באמת מעוניין במפגש-ישרא, אתם מתבקשים:

1. להגיד, מפורשות, אם עוד לא אמרתם (רצוי בתגובות בפוסט ההוא).

2. למכור את הרעיון גם לקוראים/ות שלכם (חיבור בן 30 מילה בנושא, או לחילופין לינק) כי עכשיו לדעתי אנחנו לכל היותר עשרה, ובעיקר בנים (למרות שזה לא קריטי כמו באורגיה ).

3. למישהו יש מקום? (בסוף אני עוד אאלץ לחשוב על אחד בעצמי. שואה)

לילה שמח, לילה של הפתעות

א' - שחלה wana'be