זה לא שאני סנובית (טוב, קצת), אבל יש בשאלון הזה כמה דברים קטנים ששוברים אותי.

נניח, הקטע עם הג'ינס? נכון שיש לי איזה שני זוגות לא רעים, אבל זה בעיקר מזכיר לי שאני חייבת דחוף למצוא קורדרוי פדלפון בצבע מזעזע, שילך איתי לכל מקום. טמבלויזיה אני לא ממש רואה (ליתר דיוק, מאז אני בבית החדש, ניסיתי להדליק אותה בערך 3 פעמים, וזה כמעט הצליח), אני לא זוכרת את השם של השמפו שלי, הבושם, ומזל שלא שאלו מה הצבע האהוב עלי, כי אין. דווקא על משחות שיניים, יש לי דעה מאוד מגובשת, חבל שזה לא בחומר. 

אי לכך ובהתאם לזאת, שיניתי טיפטיפונת את השאלון שיתאים לי, ואולי גם לכם, ועניתי עליו. קבלו את -

השאלון ע"ש טיל אולינשפיגל

מאת קצה

אתר אינטרנט: דלישס. כדי ללנקק במקום אחד את כל הדברים שאני רוצה לשמור.

אימייל: ג'ימייל, ויאהו בשביל הבלוג (דאט איז, כל עוד הם לא שולחים לי ג'אנק). את וואלה נטשתי כי שירות זה לא חלק מהרפרטואר שלהם.

אלקוהול: וודקה (וייט ראשן), מרטיני (רוסו), יין, שנאפס, ועוד. לא: בירה, וויסקי, אבסנטים וכלמיני משקאות שנועדו לאנשים שלא התקבלו לארגון הכוסיות הבינ"ל ולכן אסור להם לשתות את המשקאות שלנו.

סלולר: נוקיה. (וידוי אישי חושפני: מעולם לא הורדתי צלצולים.)

חיית מחמד: בלוג.

מצאתי ברחוב: שולחן קפה. למעשה, הוא בא בשני חלקים נפרדים, אחד שפעם היה רהיט קש נמוך ומטונף, ואחד שפעם היה פלטה של שולחן, כבדה ומטונפת. (כמה תל אביבי מצידך, אמרה לי תות, ומאז אני יודעת שהשלמתי את המטאמורפוזה הקטנה שלי.)

רהיטי רחוב נמצאים, לדעתי, בתחרות צמודה עם איקאה בכל הנוגע לאכלוס דירות בתל אביב. הבעיה היחידה איתם היא שאין קטלוג.

חורף או קיץ: קיץ, ברור. אז כל השמלות הטובות שלי.

שפה שלישית: ++C.

מתנה מועדפת ליומולדת: ספרים.

סימני הזדקנות: יש לי קרם עיניים. אפילו השתמשתי בו פעם פעמיים.

בלוג פיקטיבי: מוזטל.

תקופה הסטורית מועדפת: הסבנטיז, או יוון העתיקה.

קללה: אני חננה. אני לא יודעת לעשות דברים כאלה.

סיפור של נהג מונית: אני מתלבטת בין ההוא שהפסיד אלפי שקלים בקזינו כרגע, לבין ההוא עם המאהבת שעזבה אותו למען חברו הטוב והנשוי, ועכשיו החבר נותן לה עצות איך לתמרן את נהג המונית המסכן שלי, והוא מבקש עצות ממני. טוב, השני, כי הוא היה פחות מכוער.

נשיקים

השרביט הזה מקולקל, אפילו להדליק אור בלילה הוא לא יכול, בטח לא להלחם בוולדמורטים. אבל! תזכו לשמוע 3 דברים שלא ידעתם עלי, בזכות זאתי ששירבטה אותי.

(עריכה: מסתבר שגם דואט שירבטה אותי, אבל היא לא שמה לינק אז לא ידעתי מזה בכלל. ולא, אין שום סיכוי שאני כותבת עוד פוסט שרביטים.)

1. פעם כמעט הצטרפתי לקומונה, ונכחתי בכמה פגישות הקמה. בסוף לא קם שום דבר, אבל בדרך היו תככים, מריבות, כמה אנשים מדהימים, כמה טיפוסים ביזאריים והרבה בלגן.

2. יש לי ציפורניים ארוכות אותן אני מגדלת באהבה מגיל 11. הרבה פעמים שואלים אותי אם הן טבעיות. הן לא מפריעות לי להקליד. כשאני גוזרת אותן, אני מרגישה לא נוח, כי אני רגילה אליהן כל כך, ופתאום אין לי חודים עדינים כאלה לגרד בהם דברים סביבי כשצריך. למרות זאת, אני שמה לק רק לעתים רחוקות, כי אני עצלנית.

3. כשהייתי בת 13 רציתי להתאבד. לא היו לי חברים בביצפר החדש. בביצפר הישן היו לי כמה חברים אבל הייתי ממש בשוליים, ורוב הילדים צחקו עלי והציקו לי. באופן לוגי, אם בשני מקומות אף אחד לא אוהב אותי, הבעיה היא אצלי ולא במקומות, ולכן כדאי להפתר ממני ולפתור את הבעיה. בסוף החלטתי להשתנות קצת, ובגיל 16 היו כבר סממנים קלים של נורמליות בחיים שלי. מאז גיל 13 לא הצלחתי לחשוב ברצינות על התאבדות. אני יותר מדי אוהבת לחיות, וכנראה שגם אז זה היה ככה.

אני משרבטת את מקסימוס, את לי (בקטגוריה: הבלוג המוצלח שעוד לא כולכם מכירים), ואת פאצ'ולי, שכל סיבה לגרום לה לכתוב עוד פוסט היא סיבה טובה.