לקוראי ה"בלוג" של תום שלום ושבוע טוב,

אני לא מכירה אתכם, אבל חשוב לי להגיד כמה דברים.

לפני שבועיים התקינו לנו סוף סוף עברית במחשב בבית – משהו שבעלי מבטיח לעשות מאז שעברנו לארה"ב לפני יותר מ-15 שנה והיה כנראה ממשיך להבטיח עוד 15 שנה אם לא הייתי מבקשת מהחבר שלנו אורי לעשות את זה סוף סוף. כשתום בא אלינו לליל הסדר ביקשתי ממנו להראות לי איך משתמשים בעברית (עד היום הייתי יכולה לראות אתרים בעברית אבל לא לכתוב בעברית, מה שהיה בעיה כשהייתי צריכה להתכתב עם השוכרת של הדירה שלנו בארץ שכל חודש ממציאה סיפורים על דברים שמתקלקלים ואז לא עונה לאי-מייל וטוענת שהיא לא יודעת אנגלית). הוא אמר לי שצריך בשביל זה מקלדת מיוחדת ואין לנו, ואני גם לא יודעת איפה המקשים כי אף פעם לא הקלדתי בעברית, אז בסוף הוא מצא לי אתר שמציג מקלדת על המסך ואפשר פשוט לסמן את האותיות עם העכבר ולהדפיס על המסך ואז להעתיק לאן שרוצים. הייתי צריכה לחפש את השער של הדולר בשביל השכר דירה אז חיפשתי "בנק ישראל" בגוגל ומצאתי, והוא אמר לי שאני יכולה לעבוד ככה עד שאני אהיה שוב בארץ ואקנה מקלדת עברית.

מקלדת עברית (אילוסטרציה)

כמה ימים אחרי שתום עזב שיחקתי קצת עם העברית במחשב כדי ללמוד איפה האותיות ובתור בדיחה התחלתי לחפש בגוגל כל מיני מילים ומשפטים שאוהבים להגיד במשפחה שלנו. אני לא אפרט כי אלה דברים שמצחיקים רק את תום ואבא של תום והם חושבים שאם אומרים אותם מספיק פעמים הם הופכים למצחיקים בשביל כולם אבל הם ממש לא, מה שאני מנסה להגיד להם כל הזמן אבל הם לא מקשיבים. לא מצאתי כמובן אף אחד מהדברים האלה בתור משפט – רק לפעמים כמילים בודדות. אבל בסוף הכנסתי סתם בתור בדיחה את המשפט "מה זה מסריח פה?" שתמיד מזכירים לי שאמרתי פעם כשתום ניסה להקליט משהו וצוחקים עלי והופתעתי לגלות שיש עמוד שבו מופיע הסיפור הזה. בהתחלה לא קראתי בעיון וחשבתי איזה מדהים זה שיש עוד סיפור כל כך דומה אבל אז הסתכלתי יותר מקרוב וראיתי שזה פשוט אותו סיפור בדיוק שתום כתב באינטרנט. ואז קראתי עוד עמודים באותו אתר וראיתי שהוא פשוט כותב כל הזמן על ה"משפחה" שלו ומשמיץ אותנו ובעיקר אותי, ואני יוצאת שם איזו אישה משוגעת שלא מחוברת למציאות וטוענת שאין ג'וקים איפה שיש ולא פסח כשפסח ונותנת לילדים שלה לשתות חלב מקולקל. אז רק שתדעו שהבית שלנו מאוד נקי – לא בגלל תום שאף פעם לא ניקה שום דבר והייתי צריכה לצעוק עליו כל יום שיסדר רק את החדר שלו וגם את זה הוא לא עשה, ואפילו מקלחת הוא לא היה מוכן אף פעם לעשות – ובבית שלנו לא היו ג'וקים כמעט אף פעם אבל תום משום מה תמיד היה כל כך היסטרי מג'וקים שהוא היה רואה אותם בכל מקום וזו הפכה להיות בדיחה במשפחה שהוא רואה איזה גרגר אבק זז על הרצפה וצועק "ג'וק!" ובורח. אז יכול להיות שפעם אחת באמת היה ג'וק כשהוא צרח ואני לא האמנתי אבל להציג את זה כאילו הבעיה היא אצלי זה באמת מוגזם.

תום מסרב להתקלח (אילוסטרציה)

וגם הסיפור על פסח שהוא טען שאמרתי שעוד לא פסח בליל הסדר בכלל היה על חנוכה ונראה לי שהוא רק שינה את זה בגלל שהיה עכשיו פסח והוא רצה שזה יהיה אקטואלי. וזה באמת עוד לא היה חנוכה בכלל, זה פשוט שתום כשהוא היה קטן לא היה מכין שיעורים אף פעם ואז פתאום הוא היה נדבק דווקא לאיזו מטלה אחת שהמורה נתנה ופעם אחת היא אמרה להם הרבה זמן מראש שהולכים לעשות הצגה על חנוכה אז שהם ישאלו את ההורים על הסיפור של המכבים כדי שהם יכירו אותו קצת מראש. והוא חזר הביתה ונדנד ונדנד על זה בלי הפסקה עד שפעם אחת צעקתי עליו שיש עוד יותר מחודש עד חנוכה, אז את זה הוא הפך לסיפור על זה שאמרתי שעוד לא פסח בליל הסדר?

תום (שני מימין) בהצגת חנוכה (אילוסטרציה)

ואת הסיפור עם החלב בכלל אין לי מושג מאיפה הוא המציא. יכול להיות שזה קרה לו עם אחותו, איתי זה בטח לא קרה ואני מאוד מקפידה שהחלב יהיה בתוקף ואפילו צוחקים עלי בגלל זה תמיד שאני זורקת אותו מוקדם מדי.

אבל כמו שאמרתי זה לא רק העמוד הזה, זה עוד הרבה דברים שקראתי שאני לא מבינה מאיפה הוא הגיע אליהם. נגיד הסיפור על איך היינו מחביאים ממנו ממתקים – בטח שהיינו מחביאים, הוא היה מחסל כל דבר שהיה בבית ואז היו מגיעים אורחים ולא היה לי מה לתת, אז איך אני לא אתעצבן? וכל פעם שהיינו שואלים אותו הוא היה משקר בלי להניד עפעף, ואני הייתי משתגעת מזה שאיך הוא יכול להסתכל לי בעיניים ולשקר לי ככה, זה פשוט שבר לי את הלב, אז בסוף הוא יוצא המסכן שמאשימים אותו על לא עוול בכפו? תגידו לי אתם, זה לא מוגזם? תמיד אמרנו שיש לו דמיון מפותח ואני לא אומרת, הוא כותב יפה בדרך כלל (למרות שלא תמיד), אבל בכל זאת יש גבול. ונכון שראיתי שהוא ממציא סיפורים לא רק על המשפחה שלו אלא גם על עצמו, אבל כשזה סיפורים על עצמו הוא תמיד יוצא מהם הרבה יותר טוב, נגיד שהוא יוצא סופר מפורסם שמופיע בעולם, וכשזה על המשפחה אז אנחנו יוצאים משוגעים ואני יוצאת מפלצת. קראתי גם לאבא שלו ואותו זה דווקא הצחיק אבל זה לא מפתיע כי הוא ותום תמיד נהנים לצחוק עלי, ואני דווקא מקבלת את זה ברוח טובה ואומרת להם שטוב שיש להם על מה לצחוק, ושאני מקווה שגם אחרי שאני אמות הם יזכרו אותי ויצחקו עלי ככה.

תום ואבא שלו צוחקים על אמא של תום (אילוסטרציה)

והיה גם הסיפור המשונה הזה על סבא שלו. תאמינו לי,  גם לי היו דמעות בעיניים אם לא הייתי יודעת שסבא של תום הגיע לארץ ב-1949 על אונייה מבולגריה ועבד יותר משלושים שנה במפעל ברגים. הדבר הכי מתוחכם ש"הסופר המתוסכל" שתום המציא כתב בחיים שלו היה רשימת מכולת, והדבר הכי דרמטי שקרה לו בחיים היה הפעם שהוא האשים את האח שלו צ'יצ'ו פרזנטי שהוא גנב לו את השעון שלו ואז מצא אותו אחר כך על הרצפה והיה צריך להתנצל. בחיי, סופר גידלתי בבית שלי ולא ידעתי, רק חבל שהוא מציג את הסיפורים שלו כאילו הם משהו אמיתי.

סבא של תום מוצא את השעון שנעלם (אילוסטרציה)

וחוץ מזה הוא גם האשים אותי שהרסתי את החתונה שלו – שתאמינו לי שאם היו משאירים את התכנון לתום אז לא הייתה חתונה בכלל כי אפילו רב הוא שכח להזמין, ואני במקום אשתו הייתי די מודאגת אם הייתי קולטת עם מי יש לי עסק. ואני ישבתי שבועות ותפרתי חופה בעצמי ובסוף מאשימים אותי שהפלתי אותה כשכל מה שניסיתי לעשות זה להציל אותה אחרי שתום הסתובב ובעט בה בטעות. ואיכשהו גם זה שניסיתי למנוע מזכוכיות להיכנס לרגליים של האורחים הופך למשהו חסר התחשבות. איך הוא עושה את זה בלי להתבייש, תגידו לי?

החתונה של תום (אילוסטרציה)

אבל השיא, באמת השיא, זה הסיפור כאילו אנחנו טיילנו לנו בחו"ל בזמן שהוא פתח את הרגל ועבר ניתוחים בארץ ולנו לא היה אכפת. תעזבו את זה שאנחנו לא נסענו בכלל לחו"ל עד שהילדים היו בני שמונה וגם אחרי זה סחבנו אותם איתנו לכל מקום רק כדי לא להשאיר אותם לבד. אבל להגיד עלי – עלי! – שאני לא רציתי שהילדים יספרו לי משהו כדי שאני לא אדאג? אני כל החיים מאז שהוא נולד רק ביקשתי שהוא יספר לי הכל ולא יסתיר שום דבר, ותמיד התלוננתי שכל מה שהוא רוצה לדבר עליו זה כדורגל ובכל זאת הייתי מקשיבה לכל הסיפורים שלו על המשחקים בבית ספר ומנסה להבין. ואפילו אחותי אמרה פעם שהיא מנסה לדבר איתו אבל הדבר היחיד שהוא מוכן לדבר עליו זה כדורגל ואיך אפשר לדבר איתו בכלל? אז להאשים אותי בזה? אני בחיים שלי לא נעלבתי כמו כשקראתי את העמוד הזה.

תום משחק כדורגל בבגרותו (אילוסטרציה)

בהתחלה אחרי שישבתי וקראתי את כל זה פשוט ישבתי וממש בכיתי, וניסיתי להבין למה הוא עושה את זה ומה עשינו שהוא מרגיש צורך לעשות לנו את זה. דיברתי עם בעלי שלא לקח את זה ברצינות כי יש לו תמיד דברים הרבה יותר חשובים על הראש, ואז בסוף התקשרתי לתום וניסיתי לדבר איתו על זה. הוא היה די בשוק בהתחלה והאשים אותי שניסיתי לרגל אחריו, אבל אחרי זה הוא התנצל והסביר שהוא פשוט מתייחס ל"בלוג" הזה שלו כמו מקום לספר סיפורים ושבגלל שהחיים האמיתיים שלו לא מאוד מעניינים אז הוא מנסה להפוך אותם ליותר מעניינים. ואני הסברתי לו שאין לי שום בעיה עם זה שהוא יספר סיפורים ושהחיים של כולם לא כל כך מעניינים אבל הוא צריך להסביר לקוראים שזה סיפורים וזה לא אמיתי כי אחרת חושבים דברים איומים ונוראים על המשפחה שלו וזה לא הוגן. והוא הסכים איתי ובסך הכל הייתה לנו שיחה טובה והוא זה שהציע לכתוב ב"בלוג" את מה שאמרתי. אני בהתחלה הסכמתי אבל אחרי זה חשבתי על זה יותר ואמרתי לו שאני רוצה לכתוב את הדברים בעצמי כי הדבר הכי חשוב לי זה המשפחה ואני רוצה לא רק שהוא יגיד שהכל זה רק סיפורים אלא גם ממש להסביר על הסיפורים בפירוט ולהראות שהם לא נכונים ולא מדויקים גם אם לפעמים יש להם איזה שהוא בסיס במציאות. אז בהתחלה הוא לא הסכים ואמר שזה ה"בלוג" שלו ושזה לא מקובל שאנשים אחרים יכתבו בו ובטח לא האמא שלו, אבל אני אמרתי לו שעם כל הכבוד זה בכל זאת לא התנ"ך ולא יקרה שום דבר אם פעם אחת אמא שלו תכתוב ותסביר את האמת לכל אלה שקוראים אותו ומאמינים לו כדי שהם לא יחשבו דברים כאלה על המשפחה שלו. אז בסוף הוא הסכים וגם הבטיח לא לכתוב יותר דברים כאלה או שאם הוא כותב אותם הוא יכתוב ישר בהתחלה שזה רק סיפורים.

המשפחה של תום (אילוסטרציה)

אז זה העמוד שכתבתי כדי שהדברים יהיו ברורים, ותום הבטיח להעלות אותו בדיוק כמו שהוא (אחרי זה הוא כמובן ניסה להתחכם ולהשאיר גם את ההוראות שכתבתי כמו "תשים פה 'לינק' שיעביר לעמוד שאני מדברת עליו", אבל אני כבר מכירה אותו ולכן דרשתי לראות את העמוד לפני שהוא מפרסם אותו ומחקתי את זה). ואני מאוד מקווה שהקוראים יראו שאנחנו לא משוגעים כמו שהוא עושה מאיתנו ובאמת שאין לו על מה להתלונן, כל החיים הוא קיבל כל מה שהוא רצה וברור שלכל הילדים יש טענות להורים שלהם אבל באמת, אם כל מה שהוא יכול לעשות זה להמציא סיפורים כדי שיהיה לו על מה להתלונן אז כנראה לא היינו הורים כל כך גרועים ושאלה יהיו הטענות שלו.

אני אשמח מאוד אם מי שקורא את זה יכתוב לי בתגובה שהוא קרא ומסכים איתי או שתכתבו לי באי-מייל (אפשר גם בעברית!) אם אתם מסכימים איתי ולא רוצים שתום יידע, כי חלק מהוויכוח שלי עם תום היה שהוא אמר שלאף אחד לא באמת אכפת וכולם רק רוצים שהסיפורים יהיו מעניינים אבל אני חושבת שלאנשים חשוב מאוד לדעת גם מה האמת, ואם הם רוצים לקרוא סיפורים אז הם יקראו סיפורים ולא את ה"בלוג" שלו. אז אני רוצה שהוא יראה שאנשים מסכימים איתי. ואם יש פה גם אמהות שקוראות למרות שקשה לי להאמין, אז אני בטוחה שאתן מבינות אותי עוד יותר טוב מכל השאר.

תודה שקראתם וסליחה שזה היה ארוך. יש כנראה בכל זאת דברים שבהם תום דומה לאמא שלו. J

תום מוסיף: אם אתם רוצים לכתוב לאמא שלי, פתחתי עבורה כתובת מייל מיוחדת: [email protected]

אתם יכולים כמובן להגיב לה גם כאן, והיא תקרא ואולי אפילו תגיב, אבל אז גם אני אראה ואולי אשנא אתכם לנצח...