הכישלון הראשון שאותו בחרתי להביא, בעיקר בשל נסיבות המקרה הביזאריות, היה זה שעירב את שחקן הקולנוע דן אקרויד.^* על פניו, היה אולי משהו מפתיע בעצם הפנייה לאקרויד להשתתף בפרויקט. אף שמראשית דרכו, בעונות הראשונות של "סאטרדיי נייט לייב", היה אקרויד ידוע גם ככותב קומי מחונן, הרי שלעיקר תהילתו זכה בזכות כישוריו הקומיים והדרמטיים כשחקן ולא ככותב, בין השאר בסרטים כגון "האחים בלוז", "מכסחי השדים" ו"הנהג של מיס דייזי", שעליו גם היה מועמד לאוסקר. ובכל זאת, עבורי היה אקרויד תמיד בראש ובראשונה כותב מבריק וחסר עכבות, שבימיו הגדולים – שלמען האמת, חלפו זה מכבר – היה שותף לכמה מהיצירות החצופות והמצחיקות ביותר הזכורות לי מימי ילדותי, מול ערוץ 1 בערבי שישי של שנות השמונים. המחשבה שהוא יסכים להפוך את דמותי המשעממת להפליא לאחת מאותן קריקטורות מצליפות שבכתיבתן ובגילומן הצטיין כל כך – כמו ג'ימי קרטר, ריצ'רד ניקסון או, בשלבים מאוחרים יותר, בוב דול ב"סאטרדיי נייט לייב", הרבה לפני טינה פיי ושרה פיילין – הייתה מפתה מספיק כדי שאסתכן ואשלח לו בקשה להשתתף בפרויקט. (לצערי, קשה מאוד למצוא את הקטעים הישנים הגדולים של אקרויד ברשת. אם מישהו יצליח למצוא את הקטע שבו אקרויד, כניקסון, מנסה לשכנע את הקהל האמריקני לרכוש את האוטוביוגרפיה שלו על מנת שיוכלו לבעוט בה כתחליף למה שהיו רוצים לעשות באמת – לבעוט בנשיא עצמו – אודה לו מאוד.)

דן אקרויד בימיו ב"סאטרדיי נייט לייב"

הסברתי לאקרויד בכתב את מהות הפרויקט והשארתי בידיו את החופש המלא לבחור כיצד (ואם) להשתתף בו. מאחר שידעתי שמדובר בטיפוס אקסצנטרי למדי, המתגאה בחברותו בדת הספיריטואליסטית, מאמין ברוחות רפאים ועב"מולוג מושבע (שאף הפיק תוכנית בת שעה וחצי המוקדשת לתופעת העב"מים), שיתפתי אותו בכמה מהמאורעות היותר מיסטיים שפקדו אותי בחיי, המתנהלים על פי רוב על מי מנוחות – משיחה שערכתי פעם עם מישהו בראשון לציון שטען שהוא חוצן מהכוכב ארקטורוס, ועד לספר שנעלם לי מהמדף והופיע עליו מחדש כעבור חמש דקות בלי מגע יד אדם, מה שעבור נפשי בת השש היווה עדות חותכת לקיומן של רוחות רפאים בעולמנו. סיפרתי לו גם על כמה מתכונותיי המעצבנות ביותר – וכאלה באמת לא היה קשה למצוא – בתקווה שיידע להפיק מהן חומרים קומיים למכביר.

עטיפת סרטו המרתק של דן אקרויד על עב"מים

בניגוד לכמה מהיוצרים האחרים שפניתי אליהם, אקרויד – דרך עובד אחר שייצג אותו – השיב לי במהירות רבה. העובד ציין כי הפרויקט נשמע לאקרויד מעניין מאוד, וכי הוא ישמח לפגוש אותי על מנת לדון בו עמי בהרחבה. לאחר שהבהרתי לו את הקשיים הגיאוגרפיים שבהם הדבר יהיה כרוך, סיכמנו כי בפעם הבאה שבה אגיע ליבשת הרלוונטית, אצור עמו קשר על מנת לתאם פגישה. הזדמנות כזו נקרתה בפניי כמה חודשים מאוחר יותר, כאשר נסעתי לכנס בארצות הברית, ולכן כתבתי לאיש הקשר ושאלתי אותו אם אקרויד יוכל לפגוש אותי. לאחר בדיקה זריזה ביומן, ציין העובד שאקרויד אמנם עסוק מאוד בתקופה הנדונה, אולם יש לו אירוע חתימה קצר באיזו חנות מקומית שלאחריה יוכל להתפנות ולהקדיש לי מעט מזמנו, אם אוכל להגיע לשם. הסכמתי כמובן בהתלהבות, וביום ובשעה הייעודים התייצבתי אחר כבוד בכתובת שניתנה לי, משוכנע כי מדובר יהיה בחנות ספרים או במגה-סטור מפלצתי לממכר די-וי-דיאים, דיסקים וכיוצא באלה. מה רבה הייתה אפוא הפתעתי כאשר נוכחתי לדעת שמדובר לא בזה ולא בזה, אלא בחנות המתמקדת דווקא במכירת יינות, ליקרים ומוצרי אלכוהול אחרים.

חנות היינות שבה נפגשתי עם דן אקרויד

כשנכנסתי לחנות, לא יכולתי שלא לשים לב לנוכחותם המסיבית של כמה מאות אנשים אחרים במקום – נוכחות מסיבית הרבה יותר משניתן היה לצפות לה בחנות יינות ביום חמישי אחר הצהריים. כשניגשתי במבוכה לאחד העובדים במקום ואמרתי לו שאני אמור לפגוש שם את דן אקרויד, הוא גיחך לעברי ואמר "כן, אתה ועוד שלושים אלף". כשאני טרוד ומבולבל, ביקשתי ממנו להסביר לי מה קורה, והוא הפנה אותי לעבר ערימה של קופסאות שניצבה סמוך לכניסה. הלכתי לשם וגיליתי שהקופסאות מאחסנות בתוכן בקבוקי וודקה איכותית מסוג "קריסטל הד", המעוצבים בצורה של גולגולת מקריסטל ונמכרים במחיר של 49.99 דולר ליחידה. מבט זריז הצידה חשף את העובדה המטרידה עוד יותר, שליין הוודקה הנ"ל נמצא בבעלותו של לא אחר מדן אקרויד בכבודו ובעצמו, שבשנים האחרונות הפך, בין שאר מעלותיו, למייצר ומשווק של משקאות אלכוהוליים יוקרתיים, ושבכוונתו להגיע למקום על מנת לחתום על בקבוקים עבור מעריציו, שכבר עמדו באותה שעה בתור שהתעקל במעגלים בין כל המעברים בחנות.

קופסאות וודקה "קריסטל הד" של דן אקרויד

ניגשתי לשולחן שהיה מוצב בחזית התור וניסיתי להסביר לאחד העובדים שם, שנראה כגורם בעל עניין במתרחש, שלא באתי על מנת שמר אקרויד יחתום לי על בקבוק וודקה, אלא על מנת שמר אקרויד יהפוך אותי לאושיית תרבות. הוא לא ממש הבין מה אני רוצה מחייו ורק חזר ואמר שאם אני רוצה לפגוש את מר אקרויד, עלי לקנות בקבוק וודקה ולשמור על הקבלה. מתוך חוסר אונים, ובלי שאספיק לחשוב על העניין לעומק, ניגשתי לערימת הקופסאות, לקחתי אחת מהן והלכתי לשלם בקופה. לאחר מכן נעמדתי בתור והמתנתי.  

בערך חצי שעה מאוחר יותר הופיע מר אקרויד במקום, כשהוא שואג "מרי כריסטמס אווריבאדי" לקול צהלות הקהל (זה היה בספטמבר). הוא היה חבוש בכובע בייסבול משטרתי, חמוש במשקפי שמש איכותיים, ובאופן כללי נראה כמו פארודיה משכנעת למדי על דן אקרויד, מהסוג שדן אקרויד היה מייצר פעם במו ידיו, בימים שבהם עדיין לא הפך לפארודיה על עצמו. במהלך העמידה בתור, הצלחתי להבין משיחות עם העומדים מאחוריי ומלפניי ומצדדיי כי ליין הוודקה המדובר שבבעלות אקרויד מתיישב היטב עם נטיותיו הספיריטואליסטיות הידועות, וקשור באופן עמום כלשהו לאגדה עתיקה – או לפחות משהו שמתחזה לאגדה עתיקה – על 13 גולגלות קריסטל המפוזרות ברחבי כדור הארץ ושבכוחן לרפא חולים, לקסום קסמים, ולפתור את כל תעלומות היקום באמצעות האנרגיה האצורה בתוכן, המגלמת בתוכה את תרבותן האבודה של יבשת אטלנטיס, של שבט המאיה, ושל חייזרים מהחלל החיצון שהיו מעורבים בייצורן גם יחד. ובמילים אחרות, ליין הוודקה הנ"ל מזקק לתוכו את כל הממבו ג'מבו הרוחניקי שאקרויד אסף כנראה בזמן שהשתתף בצילומי "אינדיאנה ג'ונס והמקדש הארור", במחיר שווה לכל נפש של 50 דולר ליחידת בולשיט בצורת גולגולת מזכוכית דמוית קריסטל.

דן אקרויד מציג לראווה את הוודקה שלו

כל זה לא הפריע, כמובן, לאף אחד מן העומדים בתור, שנחלקו לשלוש תת-קטגוריות מזוהות היטב: (1) גיקים מכריסים בשנות הארבעים לחייהם, לבושים בחולצות דהויות של "מכסחי השדים" ובאמתחתם אקשן פיגרס משנות השמונים באריזתם המקורית שהם מקווים שאקרויד יסכים לחתום עליהם; (2) מומחי אלכוהול מכריסים לא פחות בשנות הארבעים לחייהם, לבושים בג'ינס ובחולצות גאפ ומדברים ביניהם על כך שהם היו מוציאים 50 דולר על בקבוק וודקה בין כה וכה, אז למה לא לקבל גם חתימה של דן אקרויד האגדי באותה הזדמנות? לרובם של אלה, אגב, היו לא פחות משישה או שבעה בקבוקים בעגלה שלצדם, ואני חושד שלפחות חלק מן הבקבוקים הללו מצאו את דרכם לאי-ביי כבר דקות ספורות לאחר החתימה; (3) אני.

דוגמה אילוסטרטטיבית לתת-קטגוריה 2

התור התקדם באיטיות מכעיסה, משום שלרבים מאוד מן הנוכחים היה חשוב לא רק לקבל את חתימתו של אקרויד, אלא גם להצטלם איתו. ככל שהזמן עבר, הבנתי שהסיכוי שאקרויד יתפנה ויישב עמי על מנת לשוחח על פרויקט אושיית התרבות קלוש ביותר. כשהגעתי לקדמת התור, אחרי יותר משעה וחצי של המתנה, הגשתי לו את הבקבוק לחתימה, התכופפתי לעברו וניסיתי להציג את עצמי ולהסביר שאני יצור נעלה לאין ערוך משאר המעריצים, שכן אינני נמצא שם סתם כדי לקבל את חתימתו או את תמונתו, אלא אני רוצה לרוות ממעייני יצירתו. בתגובה הוא לפת את ידי בחוזקה, ניער אותה במרץ בתנועה של מומחה להורדת ידיים וציין שהוא שמח לפגוש אותי, בזמן שאחד הנוכחים (שהשארתי בידיו מצלמה, ליתר ביטחון; בכל זאת, דן אקרויד) מצלם אותנו במרץ. כשניסיתי לומר עוד משהו על הפרויקט, דחף אותי אחד מהעובדים בזעם וצעק עלי שאני חייב להתקדם כי כולם מחכים. המתנתי אמנם בצד עד סיום האירוע, וניסיתי עוד כמה פעמים להסביר מי אני ומה אני רוצה, אבל איש לא הקשיב לי, וברגע שאקרויד סיים לחתום על בקבוק הוודקה האחרון, הוא הסתלק משם באופן מיידי, ואני נותרתי מאוכזב, פגוע והרבה פחות אושייתי משרציתי להיות.

תום לוחץ את ידו של דן אקרויד. ברקע: וודקה

אז דן אקרויד לא ישתתף בפרויקט אושיית התרבות – או לפחות, לא ישתתף בו באופן רצוני ועצמוני – ודמותי המרתקת לא תונצח על ידיו במערכון אלמותי שיצוטט במשך דורות על ידי מעריצים מטורפים. ובכל זאת, לא הכל אבוד, ולכל כוס חצי ריקה יש גם חצי שמלא בוודקת "קריסטל הד": אז יש לי בקבוק וודקה יפהפה בצורת גולגולת מקריסטל, חתום על ידי דן אקרויד, שכל סודות היקום אצורים בתוכו, ובימים קשים, כאשר אזכר במה שקרה לאלילי משכבר הימים, אוכל להטביע בו את יגוני; בימים קשים עוד יותר, כאשר אחשוב על העניין יותר לעומק, אוכל לבעוט בבקבוק בעוצמה, כתחליף לבעיטה ההגונה שהייתי שמח להעניק למר אקרויד בעצמו; ובימים קשים באמת מנשוא, כאשר אבין על מה הוצאתי 50 דולר, אוכל להציע אותו למכירה לפראיירים גדולים עוד ממני. מישהו מעוניין?

(*) דן אקרויד. שחקן, תסריטאי, קומיקאי, מוזיקאי, יינן ועב"מולוג קנדי-אמריקני. נולד ב-1 ביולי, 1952, באוטווה שבקנדה, ולאחר שוויתר על תוכניותיו הראשוניות להפוך לכומר קתולי, עבר לקריירה ארוכה בתחום המשחק והבידור. אקרויד התפרסם כחבר צוות קבוע וכותב בארבע העונות הראשונות של "סאטרדיי נייט לייב" בשנות השבעים, שם גם הכיר את חברו הטוב ג'ון בלושי. עם בלושי היה אקרויד שותף להצלחה ההיסטרית של "האחים בלוז", ולאחר מכן השתתף בשורה ארוכה של סרטים (קומיים ברובם), ובהם "1941" (בבימוי סטיבן ספילברג), "משנה מקום, משנה מזל", "מכסחי השדים", "הנהג של מיס דייזי" (שעליו היה מועמד לאוסקר שחקן המשנה) ועוד. אקרויד נשוי לשחקנית דונה דיקסון, ולזוג שלוש בנות. בשנת 2006 נכנס אקרויד לשותפות עם יקבי ניאגרה לשיווק סדרת משקאות אלכוהוליים. הוא ספיריטואליסט המאמין בקיומם של רוחות רפאים ועב"מים, בין השאר.

לינקים:

דן אקרויד בימד"ב

האתר של וודקה "קריסטל הד"

כך אהפוך לאושיית תרבות

הקדמה

פרק ראשון: מאיר שלו

פרק שני: תום יורק

פרק שלישי: האחים כהן

פרק רביעי: עמוס עוז

פרק חמישי: דייב בארי

פרק שישי: דויד גרוסמן

פרק שביעי: ג'יי קיי רולינג

פרק שמיני: אלכסנדר קוסולפוב