לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
 


Avatarכינוי: 

בן: 51





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2010    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

2/2010

הודעה דרמטית לקוראי הבלוג: תום נכנס לבית "האח הגדול"!


כפי שאלה מביניכם שאין להם חיים כבר יודעים, המתמודדת עדנה קנטי נאלצה לפרוש אתמול מהתוכנית "האח הגדול", מסיבות רפואיות. עדנה, פעילת ארגון "מחסום ווטש", ספגה בשבועות האחרונים ביקורות קשות בשל הדעות הפוליטיות שהביעה והתעקשותה להציג את מפת המחסומים בשטחים במסגרת התוכנית. משפחתה קיבלה איומים טלפוניים, וחבר הכנסת מיכאל בן ארי אף תבע מהיועץ המשפטי לממשלה לחקור אותה על התבטאויותיה, שהייתה בהן לדבריו קריאה "לערבים למרוד במדינת ישראל, להפר הוראות של חיילי צה"ל ואף לפתוח בהתקוממות" (כן, בן ארי מתגורר על פלנטה אחרת, שבה כל הפלסטינים צייתנים עד מאוד ורק דבריה של עדנה קנטי עלולים לעורר אותם להתקוממות).

 

חבר הכנסת מיכאל בן ארי (אילוסטרציה)

 

להפקת "האח הגדול", ואני שמח מאוד על כך, היה חשוב שעזיבתה של עדנה לא תשתיק את קולו של השמאל הרהוט והשקול בישראל ולא תמנע את חשיפתו הבלתי שטחית והבלתי פשטנית בפני הצופים. מפיקי "האח" סרקו אתמול ביסודיות את האינטרנט בניסיון למצוא מחליף ראוי לעדנה במהירות המרבית, ולמזלי הם עלו עד מהרה על הבלוג שלי. בשעות הערב קיבלתי פנייה ראשונה למייל, וכעבור זמן קצר השבתי בחיוב להצעה להצטרף לבית "האח הגדול" במקומה של עדנה. אני מודה שבתחילה היססתי מעט, תוהה אם החשיפה הזאת מתאימה לי ואם אין בכך התקפלות פופוליסטית והתיישרות לפי טעמו התרבותי הרדוד של הקהל, בעוד שאני מעדיף, כידוע, לפרסם מניפסטים אינטלקטואליים פורצי דרך ומלאי אלוזיות פילוסופיות. אבל אחרי התלבטות מייסרת של כחמש שניות חשבתי לעצמי: רבאק, מיליון שקל! אפשרות לראות את אלין בבריכה! אני בפנים! ביקשתי ממפיקי "האח" רק את האפשרות ליידע את קוראי הבלוג שלי עוד לפני שההודעה הרשמית יוצאת לציבור, ולשמחתי הם הפגינו את אותה אצילות המאפיינת אותם תמיד ואישרו את בקשתי מיד. אתם לפיכך הראשונים הקוראים את הסקופ הזה, כאן ועכשיו.

 

התיישרות לפי טעמו התרבותי הרדוד של הקהל (אילוסטרציה)

 

כניסתי לבית "האח" תתקיים כבר ביום רביעי הקרוב, בשידור חי. אני כמובן נרגש עד מאוד וגם קצת חושש, אבל אני מבקש לנצל במה זו כדי לבקש מכם להתגייס למעני ולסמס לי בהמוניכם, על מנת שאוכל להביא הביתה את המיליון. מאחר שאתם יודעים שאני אדם מוסרי ורחב לב, אני מבטיח כבר עכשיו כי 40 אחוזים (!) מכספי הזכייה (ולא עשרה אחוזים, כמו סער הקמצן) אתרום למטרות חברתיות נעלות וראויות: עשרה אחוזים לחיילי צה"ל, חמישה אחוזים לחיילי המילואים, חמישה אחוזים למטה המאבק למען גלעד שליט, חמישה אחוזים למען ניצולי השואה, חמישה אחוזים למועצה לשלום הילד, חמישה אחוזים יתחלקו שווה בשווה בין עקורי תוכנית ההתנתקות ועקורי איקרית ובירעם, וחמשת האחוזים האחרונים ייתרמו לאגודה למען חתולים חמודים. אני סמוך ובטוח כי כל אחד מכם ימצא לפחות אחת ממטרות אלה ראויה, ועל כן אתם יכולים להצביע לי בלב שקט.

 

אני אדם מוסרי ורחב לב (אילוסטרציה מאת מיכאל חונדיאשוילי)

 

התלבטתי רבות בנוגע לטקטיקה שבה עלי לנקוט עם היכנסי לבית "האח". אני אמנם נכנס על טיקט הסמולן הרדיקלי, אבל אין לי שום כוונות לדבוק בטייפ קאסטינג הזה, שסיכוייו להביא לזכייתי קלושים. מצד שני, ברור שאם אהפוך את עורי בן רגע אחרי שאוצג בפרומו כאיש שמאל קיצוני, המניפולציה תהיה שקופה מדי. לאחר מחשבה עמוקה, הגעתי למסקנה כי האסטרטגיה הנבונה ביותר היא גישת ה"שמאלני שהתפכח", המוכרת גם כגישת "סמולן לשעבר". אני מפרט אותה כאן מתוך רגשי הערכה לקוראי הבלוג, אבל מבקש כמובן שלא תפיצו אותה בפומבי.

 

גישת ה"שמאלני שהתפכח", המוכרת גם כגישת "סמולן לשעבר" (אילוסטרציה)

 

בשבוע הראשון לכניסתי, אדבק בדימוי הראשוני שאיתו אני מגיע: אדקלם מנטרות שדופות על עוולות הכיבוש, אשווה בין מבצע "עופרת יצוקה" לרכבות שנסעו לטרבלינקה ובין הצתת המסגד בכפר יאסוף לגניבת שלט הכניסה לאושוויץ, אודה בפני פותנה שחומוס הוא מאכל ערבי והיהודים רק ניכסו אותו לעצמם, ואדרוש לנצל 70 אחוזים מתקציב המותרות לרכישת כמויות מסחריות של מוזלי וקפה ארומה. לסיום, אבקש משאר דיירי הבית לוותר על שני אסימונים על מנת שיותר לי להכניס לבית את המפה הזאת:

 

 

תוך הסבר שאם רק נחזור לתוכנית אוגנדה המקורית, נפנה את כל היהודים משטחי ארץ ישראל ונמסור אותה לפלסטינים, נוכל להתיישב לנו בנחת בחלקת גן העדן האפריקנית הנפלאה הזאת, בלי מלחמות ובלי חשש מהצפה של עובדים זרים מסוכנים מאפריקה, פשוט כי הם כבר יהיו שם מלכתחילה. לסיום, אקפיד להקריא לכל דיירי הבית לפני השינה קטעים נבחרים מתוך הספר הזה:

 

 

לקראת סוף השבוע הראשון, ולפני שאבצע נזקים בלתי הפיכים, אתחיל להעביר לילות ארוכים בשיחות נפש עם סער בגינה, כשאני מאפשר לו להציג לי באריכות את זווית ההסתכלות שלו, כישראלי פטריוטי ושורשי. בהתחלה אתווכח מעט, אבל לאט לאט אשתכנע בצדקתו המוחלטת ואודה כי שגיתי כל הדרך. אכה על חטא ואצהיר בקול כי להם יש 22 מדינות ולנו רק אחת, כי אנחנו נתנו להם הכל בקמפ דייוויד אבל הם לא הסכימו, כי צה"ל הוא הצבא המוסרי ביותר בעולם, כי אנחנו מקדשים את החיים והם מקדשים את המוות, וכי לעולם לא נסלח להם על שגרמו לנו להרוג את ילדיהם. אשבע כי מרגע שאצא מבית "האח", אגרום גם לחבריי לשעבר בשמאל להתפכח ולחזור למוטב, כי מה שהכי חשוב זה שנהיה מאוחדים אנחנו ואנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו מלחמת אחים ואין לנו ארץ אחרת. אני מקווה ומאמין כי בפני המהפך הזה איש מבין הצופים לא יוכל לעמוד, והדרך למיליון תהיה סלולה. ושוב, אני מתחייב: חמישה אחוזים לחתולים חמודים!

 

בפני המהפך הזה איש מבין הצופים לא יוכל לעמוד (אילוסטרציה)

 

פרט לכך, על מנת להנעים לקהל בבית את הצפייה, אני מתחייב להיות מרתק, ענייני ותמציתי כפי שאני תמיד, ולוודא כי גם הצפייה במתמודדים האחרים תהפוך למעצבנת פחות מהרגיל. לצורך כך כבר ביקשתי ממפיקי "האח" להתיר לי להכניס מתנה אחת לכל אחד מהדיירים, ולשמחתי הם נעתרו לבקשתי. סער יקבל סדנה למודעות עצמית, איילה תקבל תספורת קצוצה שתמנע ממנה לשחק עם השיער, ארז יקבל לחיצת יד-עם-שוקר שתספק לו הרבה אנרגיות חיוביות וגם כמה שליליות, גואל יקבל מנה מרוכזת של ויטמין D, פותנה תקבל מטבח מעוצב של פישר פרייס, הילה לא תקבל כלום כי חבל לבזבז מקום במזוודה בשביל שלושה ימים, אלין תקבל את אהבתי הנצחית, ואלירז... ובכן, בואו נשמור את זה כהפתעה. בכל זאת צריך להבטיח את הניצחון איכשהו.

 

 

חבל לבזבז מקום במזוודה (אילוסטרציה)

 

חשפתי פה פרטים רבים שאסור שייוודעו לכלל הציבור, ולכן אני מבקש מכם שוב, כקהל האחראי שאתם ושבטחתי בכם מספיק כדי לשתף אתכם בסודי, לא לספר לאיש על העומד לקרות. מטבע הדברים, הבלוג ייכנס להקפאה עמוקה עד לצאתי מבית "האח", בתקווה שזה יקרה רק בשבוע האחרון ועם מיליון שקל בכיס (חתולים חמודים!). אם המפיקים יאפשרו לי לכתוב משהו מתוך הבית, אעשה זאת כמובן בשמחה, אבל אם לא, אני מבטיח לספר חוויות ברגע שאצא. בינתיים, אני מבקש מכם לזכור לי חסד נעורים, להצביע לי בהמוניכם ולהביא לזכייתי. תאמינו לי, לא תתחרטו!

נכתב על ידי , 1/2/2010 09:22   בקטגוריות טלוויזיה, סיפורים אישיים, ציונות, תרבות, חברה וכלכלה  
182 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של איקיוויזי ב-20/2/2010 14:49



366,654

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לתום אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על תום ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)