חצי הגמר השני נפתח עם מבט מרתק אל שערות החזה של מירילא (ר' תמונה 1), כי לא רק לפיניה מותר. למרבה המזל מירילא נעלם מהזירה מיד לאחר מכן עד סיום הערב.

תמונה 1: מירילא מציג

גם הפעם בוצעו בחלק הראשון שירים בליווי תזמורת הסימפונט שלא הפנימה את הלקח מליל חמישי והמשיכה להטביע את המבצעים בים של כלים לא נחוצים, אבל הפעם לפחות העיבודים היו קצת יותר מינימליסטיים.

במסגרת פרויקט "המקום המיוחד שלי", שנולד מאוס עוד לפני שהוא נולד, ג'קו לקח את צביקה הדר לאיזה טריילר פארק נטוש בנתניה שבו החברים שלו – שילוב תמוה במיוחד של ערסים, הוֹבּוֹז וברסלבים –  מתחבאים, חלקם אחרי שברחו מהכלא וחלקם מאימת משטרת ההגירה (ר' תמונה 2). במקום המיוחד שלו ג'קו מבלה את הזמן במשחקי כדורגל ובמינגול ציפורים נודדות, וזה ללא ספק היה המקום המיוחד הכי מיוחד שראינו ב"כוכב" השבוע. אנחנו פחות מיוחדים, אז נעבור כרגיל לביקורות:

תמונה 2: החברים של ג'קו

ג'קו אייזנברג

"האם להיות בך מאוהב", אביב גפן

"גשם", מאיר בנאי

ש. כהן: מהיום הראשון אמרתי ג'קו, מהיום הראשון צדקתי. זה כבר לא משנה מה 6,000 ערסיות יצביעו בגמר, ג'קו הוכיח שהוא הכוכב הנולד ושהוא באלף רמות מעל השאר.

ג'קו בחר שני שירים יפים, פחות או יותר מהעשור שלנו, מה שהכניס את השופטים להלם. ג'קו, למרות שהוא המתמודד הכי מבוגר (26), הוא הכי מעודכן מבחינה מוסיקלית ומכניס קצת רוח חיה לבחירות העבשות של רוב המתמודדים.

הביצוע הראשון לשיר היפה "האם להיות בך מאוהב" היה נחמד לטעמי, לא יותר לא פחות. שוב, ניתן לייחס את זה לסלידתי מהתזמורת, אבל יש משהו מעצבן בנפיחוּת הכללית שהיא משרה. מה ששימח אותי יותר מהכל זה שג'קו לא קרס מהלחץ, כי זה היה החשש הגדול שלי. הביצוע לקח בהליכה ועם פטמה קשורה לאחור את כל הביצועים האחרים עם התזמורת (אולי חוץ ממאיה), ועדיין לא ממש התלהבתי ממנו, מה שגרם לי להודות שוב שחצי הגמר הזה היה לא מי יודע מה.

"גשם" – או, עכשיו אנחנו מדברים! ג'קו עשה את מה שהוא יודע לעשות הכי טוב, ועשה את זה הכי טוב (ר' תמונה 3). רבאק, בשביל זה קיים "כוכב נולד". זה בדיוק מה שהוא צריך לעשות, ואני מקווה שהוא לא יבחר ב-7 בספטמבר באיזה סגנון אחר ואידיוטי, כי אסור לקחת סיכונים בגמר. הביצוע היה מצוין לטעמי – אולי לא כמו "יקירתי" שהיה היילייט מטורף, כמעט ברמת ה"נבראתי לך", אבל עדיין מעולה. בטח תום ישנא אותו, אבל אנחנו לא מתייחסים לתום גם ככה, הוא נישה. הקטע ההוא שהוא צעק "גשם" והיה הד היה פשוט מעולה, וכמו שמרגול אמרה – מברווז.

תמונה 3: ג'קו מברווז

תום: ביום חמישי אוחובסקי טען שיש במירילא משהו מתעתע, והתבלבל פעמיים. קודם כל בעיצורים, כי מירילא לא מתעתע אלא מזעזע. שנית, כי מי שמתעתע ב"כוכב נולד" זה לא מירילא אלא ג'קו. פוזת הרוקר של ג'קו כל כך ייחודית ב"כוכב", שיש בה משהו שמבלבל לחלוטין את כולם, כולל השופטים וכהן יקירתי. לשמוע את ג'קו ב"כוכב" זה כמו למצוא אגוז קשיו בתוך שקית בוטנים: זה מספיק מפתיע, שונה וטעים בשביל לגרום לך לשכוח לשנייה שבסופו של דבר עדיין מדובר בקשיו, לא בקוויאר בלוגה.

רוקרים כמו ג'קו עולים כל ערב על לפחות חמש במות שונות ברחבי הארץ, אבל הרוקרים האלה פשוט לא מגיעים בדרך כלל ל"כוכב נולד". לג'קו באמת יש את כל המניירות הנדרשות מרוקר, והוא גם מבצע טוב, בסך הכל. בערב החלש הזה לא היה ספק שהביצוע שלו ל"גשם" היה הטוב ביותר. אבל בכל זאת חובה לשים את הדברים בפרופורציה. ב"כוכב" כל כך מרוצים שסוף סוף הם מצאו חוח גראנג'י בין השושנים, שהם שכחו שבהשוואה לזהבית או לפיניה גם דובוני אכפת-לי נראים כמו קורט קוביין. ג'קו הוא רוקר בינוני פלוס, שיזכה כנראה ב"כוכב נולד" בעיקר כי הוא המועמד היחיד שחוצה נישות: הוא לוקח מספיק קולות גם מפּוּל המעריצות הזאטוטות של מירילא, שמתלהבות מהלוק שלו, וגם מהוואנאבי מגניבים שנוטים יותר לכיוון של מאיה וחושבים בטעות שג'קו שייך לאותו ז'אנר וניחן באותה רמת כישרון. אבל חייבים להודות: כל האמצעים מקדשים את המטרה הראשונית שהיא שמירילא יפסיד, ולכן אם ג'קו יזכה זה בפירוש יהיה הרע במיעוטו.

***

בגזרת השופטים נרשם קונסנזוס כמעט חסר תקדים שהיה בו משהו קצת לא נעים ועורר את התחושה שבהפקה הבינו שגמר שמבוסס על הכריזמה של רפאל וזהבית יתחרה בערוויזיון על שיא הרייטינג הנמוך. ג'קו זכה לאוסף סופרלטיבים נדיר, מ"מבריק, מדהים, סוף העולם" של מרגול ועד "הביצוע הכי טוב של היומיים האלה" (אוחובסקי וצדי). ריקי הרטובה המשיכה להביך כשהודיעה לג'קו שהוא "העביר לה צמרמורת בכל הגוף", וצביקה הדר הוסיף ש"צמרמורת לריקי זה הישג", אבל האמת היא שזה הישג שגרתי למדי שבמקרה הזה וכמו תמיד נבע פחות מהג'קו ויותר מהג'קוק. עולם הדימויים של מרגול ("נסע לחיפה, עלה על אונייה") מתחיל – טוב, ממשיך – להיות מוגזם ולא ברור, ומזל שתכף זה נגמר.

מאור פיניה

"אהבה בת עשרים", יוסי בנאי

"הצל ואני", יהודה פוליקר

בפרויקט "המקום המיוחד שלי" המתמודדים היו אמורים לקחת את צביקה למקום חשוב שעושה להם משהו. יכול להיות שמאור פשוט לא הבין מה ביקשו ממנו – זה לא יהיה מפתיע במיוחד – אבל סביר יותר שהוא פשוט החליט לנצל את ההזדמנות כדי לסחוט מההפקה הפלגה ראשונה בחיים על יאכטה, שבה הביאו לו שמפניה ואת החברה הערסית הכוסית שלו (ר' תמונה 4). לא שמענו בדיוק איך קוראים לה, אבל על בסיס תקדים גבסו ומויאל אפשר להניח שזה שמרית.

תמונה 4: מאור עוגב

ש. כהן: בניגוד לאוחובסקי,  אני די בטוחה ששתי המילים היחידות שמאור הבין ב"אהבה בת עשרים" היו "יפה שלי", וגם זה רק בגלל שזה שיר של אייל גולן. מאור זייף אפילו יותר מהאורגזמות של החברה שלו, והביצוע היה רע מאוד. הצטערתי בשביל התזמורת שהם צריכים לעבור את זה, ובשביל הרשתית שלי שהיא צריכה לספוג את החולצה האדומה המזעזעת והפרחונית שלו (ר' תמונה 5). ב"הצל ואני" מאור לא השתפר. הפעם הוא ניסה לעשות רוק, וכבר בדואט עם מישל ראינו שזה סגנון שלא יושב עליו טוב. זה היה יותר טוב מהביצוע הקודם, אבל רק בגלל ששמעו את מאור פחות.

תמונה 5: מאור מסנוור

תום: בניגוד לכהן, אני חושב שמאור דווקא הבין עוד שלוש מילים בשיר וחשב ש"אהבה בת עשרים" זה שיר על החברה שלו בעוד שנתיים. אז הוא הבין לא נכון, אבל לפחות ניסה ואי אפשר להגזים בדרישות. מאור בחר גם הפעם שני שירים מצוינים, ואפשר לכבד אותו על האומץ בבחירה לשיר שירים בוגרים כל כך, אבל אי אפשר להתעלם מזה שהשירים פשוט גדולים עליו עוד יותר משהחולצות שהוא לובש קטנות עליו. שני הביצועים היו נחושים מאוד, אבל חסרי כל נשמה ועומק, וכתוצאה מכך משעממים נורא. לירון לב צריך היה לספר למאור ש"הצל ואני" הוא לא שיר שעולים איתו לגמר, הוא כבר ניסה את זה פעם.

***

השילוב שבין הביצועים הפושרים של מאור להטיה הברורה לטובת ג'קו גרם לשופטים לקטול את מאור לגמרי, אולי אפילו קצת יותר משהגיע לו. ריקי גל, שצביקה הדר רצה לשמוע את דעתה כי היא "פחות מעורבת רגשית" (קרי: לא מזדיינת עם מאור, אלא רק, בשאיפה, עם ג'קו ומירילא), הצדיקה לראשונה את קיומה כשהסבה את תשומת הלב לחוסר הדיוקים שלו. מרגול השתמשה במילה "טרנספוזיציה" ומומלץ לה לחזור לקורס של ברליץ כדי לברר מה זה בדיוק אומר. ואוחובסקי כמובן השפריץ על מאור מחמאות, אבל זה רק כי מאור משפריץ לו בחזרה.

זהבית פסי

"הכניסיני תחת כנפך", ריטה

"אתה לי ארץ", ירדנה ארזי

המקום המיוחד של זהבית היה הספארי, ובתור מי שבאה מנתניה ניכר שהיא מרגישה בבית. הגופייה הלא צפויה חשפה כמה זהבית רזתה (ר' תמונה 6), וצריך רק לקוות שזה לא מהסטרס שהתוכנית גרמה לה. צביקה הדר ניצל בנס מנשיכה של ג'ירפה, למגינת לבם של הצופים בבית שסימסו במרץ לג'ירפה.

תמונה 6: זהבית חושפת

תום: אני לא משתגע על העיסוק הבלתי פוסק בזהות המינית של זהבית, שנראה לי מביך עבורה, אבל חייבים להודות שיש אצלה באופן עקבי ולאורך כל העונה פער עצום בין איכות השירים שהיא מבצעת שפונים לבחורה לבין אלה שפונים לגבר. "הכניסיני" היה ענוג ויפהפה, ניקה מהשיר את כל המניירות המעצבנות של ריטה והחזיר אותו למקור העדין ושובה הלב שלו. "אתה לי ארץ", לעומת זאת, היה מרתק בדיוק כמו תאונת דרכים רבת נפגעים. זהבית איבדה לגמרי את הסולם הנכון ונאבקה בשיר ללא רחמים. השיר ניצח.

בשבוע האחרון נכנסים לכאן המון אנשים שגיגלו את "מתי פסי", אח של זהבית. למעשה מדובר ביותר אנשים מאלה שמחפשים את המתמודדים עצמם. מאחר שלא סביר שלפסי האח צצו פתאום כל כך הרבה מעריצים, יש בהחלט אפשרות שמישהו במשפחה יושב כל הזמן מול המחשב ומגגל את עצמו. אם זה נכון, אז תספר בבקשה לזהבית שאני מאוד אוהב אותה, ושאפילו בתוכנית הזאת, שבה הביצועים שלה לא היו טובים, היה בה משהו כל כך נעים, נוגע ללב ועדין שנשבר הלב כשהיא נאלצה להיפרד. על הביצועים שלה בכל העונה הגיע לה להיות בגמר בכל מקרה, וחבל שהיא לא שם.

ובלי קשר, עוד מילה קטנה מאחש'ך לאח'שלה: יכול להיות שזהבית לובשת את הקטסטרופות האלה (ר' תמונה 7) בשביל לגרום למתי להפסיק לחכות לה מחוץ למקלחת? לתשומת לבך אודה.

תמונה 7: זהבית שבה לשדה הקרב

ש. כהן: זהבית מקסימה ומתוקה, אבל לא הצליחה להחזיק אף סולו. לדעתי גם הבחירות שלה היו שגויות. "הכניסיני" יחד עם התזמורת גרם לי לנמנום קליל ולא הצליח להמריא. כבר התרגלנו לזה שהבחירות של זהבית לסולואים הן תמיד של ערסים מבוגרים (חוץ מ"יומן מסע", נגיד), אבל "הכניסיני" וירדנה ארזי זה כבר ממש מוגזם. "אתה לי ארץ" היה אפילו פחות טוב, למרות שרואים שגם זהבית מרגישה יותר בנוח עם תזמורת הבית מאשר עם הסימפונית. אני יכולה להבין את זה. יש משהו מלחיץ בהרבה אנשים עם כינורות שנועצים בך מבטים מזרי אימה. זהבית, תכלס, לא מתאימה לגמר. כמובן שגם רפאל לא מתאים והוא עלה, אז זה לא ממש משנה.

***

ריקי השמידה את זהבית לגמרי כשאמרה במילים עדינות ("זהבית היא סיפור") שכבר לא ייצא ממנה כלום. צריך להודות שהביקורת של ריקי הייתה קצת יותר חדה מזו של יום חמישי, והיו לה כמה אבחנות לא רעות, אבל צריך לקחת את הדברים בעירבון מוגבל. הכישרון הבלתי מוטל בספק של ריקי בזיהוי זיופים כפוף לגמרי לאג'נדה החרמנית שלה: כשמישהי כמו זהבית או הדר עוזרי או מאור פיניה (שהוא לא מהעדה הנכונה) מזייף, ריקי מהירה לעלות על זה ולחסל אותו באופן ממוקד. כשהמזייף הוא אלון ליטבק, אוהד אלישע או רפאל מירילא, ריקי מעדיפה להמשיך להרטיב עליו ולתת לו חסינות.

שאר השופטים היו קצת יותר עדינים מריקי, אבל כולם הסכימו שזה לא היה הערב של זהבית. מרגול שוב השמיצה אמן ישראלי כשכינתה את ירדנה ארזי "חברתי הטובה", וירדנה כבר פתחה במגעים עם קורין אלאל לתביעה ייצוגית על הוצאת דיבה. צביקה פיק המשיך להיות מרוכז יותר בחולצה הבאמת מדהימה שלו (ר' תמונה 8) מאשר בביצועים של המתמודדים, ולפעמים היה נדמה שהוא בכלל לא הקשיב להם. לא בטוח שהוא עשה את הבחירה הלא נכונה.

תמונה 8: המאסטרו מתקנא במאור

אחרי ההתבלבלות השגרתית של צביקה הדר עם הטלפרומפטר – אל תצחקו, לקרוא זו מיומנות פחות פשוטה משהיא נראית – הגיע הקטע ההיתולי של הערב, שהפעם היה נאמבר מוסיקלי ברמת כיתה ב' שבו המתמודדים דפקו על סירים במקום לדפוק שירים. זה ניסה להיות "סטוֹמפּ" אבל הצליח רק להיות פלוֹפּ. הקטע הסתיים באופן הולם כשמאור יושב בתוך פח זבל (ר' תמונה 9). תסתכלו טוב, כי זו הפעם האחרונה שבה תראו אותו.

תמונה 9: מאור'שה אופניק

בשלב התוצאות המתמודדים הביאו הפעם כולם בני משפחה, ובאופן לא מפתיע התגלה שזהבית ומתי פסי לובשים שניהם את אותם מכנסיים בדיוק (ר' תמונה 10). שלושה מהשופטים העניקו את כל הנקודות שלהם לג'קו, ורק צדי ואוחובסקי חילקו אותן באופן קצת יותר שוויוני. מרגול הודיעה שהתלבושות של כל המתמודדים הן "פיצוץ אטומי", והיא כנראה צדקה כי ועדת הפיקוח של האו"ם באמת החליטה לעצור באולפנים בדרך לטהרן כדי לבדוק אחת ולתמיד מה בדיוק קורה שם. ריקי הייתה כל כך מרוצה מהייחודג'יות שלה על זה שהיא חשבה לתת את כל הנקודות למתמודד אחד, שהיא לא נתנה למציאות להפריע לה. "עשיתי פעולה מאוד פשוטה, הרבה יותר פשוטה מצביקה", הסבירה את מענק 500 הנקודות לג'קו. המאסטרו ההמום פלט בתדהמה: "זה מה שגם אני עשיתי".

התוצאות הפעם היו חד-משמעיות לחלוטין: ג'קו לקח 68 אחוז מהקולות, והתוצאות של זהבית במקום השני ומאור במקום השלישי היו כנראה כל כך משפילות שאפילו לא טרחו לדווח עליהן כדי לא להביך אותם. אוחובסקי התקשה להסתיר את השמחה שלו על זה שפיניה עף ועכשיו סוף סוף אין ביניהם יחסי מרות. רגע מרגש נרשם כשאמא של ג'קו סוף סוף נתנה לו טיפה אהבה, למרות שראו שזה עולה לה בהרבה מאמץ (ר' תמונה 11).

תמונה 11: ג'קו מחובק ומחוזק

לפני הדו-קרב על המקום השלישי בגמר זהבית ניצלה את ההזדמנות כדי למזמז בפעם האחרונה את מאיה (ר' תמונה 12). בביצוע ל"רעיה" זהבית קצת חזרה לעצמה, אבל מאיה עם "אהבה אסורה" עדיין הייתה הרבה יותר טובה ולקחה בצדק עם 63 אחוז, שלא ברור מאיפה בדיוק הם הגיעו כי לפחות באינטרנט עדיין אפשר היה להצביע רק לזהבית, ג'קו או מאור. השופטים קצת התעללו בזהבית כששוב התעלמו ממנה לגמרי ונתנו למאיה כמעט את כל הנקודות שהיו להם. לא היה בזה שום צורך, מאיה הייתה מנצחת גם ככה.

תמונה 12: זהבית ממזמזת

בסופו של דבר ההפקה קיבלה בדיוק את הגמר שהיא רצתה מתחילת העונה: שלושה זמרים יוצרים (מאיה וג'קו מייצרים שירים, מירילא מייצר אבק) שהוזמנו במיוחד לתוכנית, מה שמעלה שאלות בנוגע לכיוון ש"כוכב נולד" הולכת בו. הטקסט שצביקה הדר הקריא בסוף על זה שבשבוע הבא כבר ייצאו סינגלים של שלושת השירים המקוריים של הפיינליסטים היה קצת מעורר חשד ולא ממש הרגיע את תיאוריות הקונספירציה שהגמר הזה היה מוזמן מראש, כי לא ברור מה בדיוק היו עושים ואיזה טקסט צביקה היה מקריא אם לגמר היה מגיע מישהו שהוא לא יוצר כמו זהבית או מישל.

ובגזרה שלנו: כהן יצאה מרוצה יחסית, עם שניים משלושת התותחים הכבדים שלה (ג'קו ומאיה) בגמר; תום יצא מרוצה פחות, נטול זהבית ומישל אבל עם מאיה אחת שתנחם אותו ב-7 בספטמבר ותגמור שלישית. להתראות.