מה גורם לך לפרוץ בבכי באמצע הרחוב, מול כל האנשים האלה שחולפים על פניך ובטח חושבים שקרה לך משהו נורא, והם לא יודעים שכל מה שקרה הוא שבאוזניות התחיל להתנגן פתאום שיר שאפילו שכבר שמעת אותו כל כך הרבה פעמים, רק עכשיו הבנת כמה שהוא יפה, איך מאחורי המילים הפשוטות והפשטניות, אפילו הבנאליות האלה, נחבאת איזו כנות רגשית שלא ניתן להסתיר אותה, רק למסך אותה מאחורי טקסט שנחזה לפוליטי ואנטי-מלחמתי ובעצם הוא עוסק בדיוק באותה מידה במלחמות של היומיום, באויבים המפחידים שנתקלת בהם במסיבה שלשום ובארוחה אתמול ובאוניברסיטה היום, באנשים שאתה אמור להרגיש קרוב אליהם ובמקום הם זרים גמורים וכל מה שאתה רוצה זה לברוח, לקבור את עצמך מתחת לשיר ולתת לו לקחת אותך איתו, הרחק מכל האנשים האלה שממשיכים להסתכל עליך ולהחמיץ את כל מה שקורה ממש לנגד עיניהם.

Stars / Celebration Guns

So tomorrow there will be another number

.for the one who had a name

.A desert wind and a perverse desire to win

.History buried in shame

Are the beating drums

,celebration guns

,the thunder and the laughter

?the last thing they remember

,And then the next day

,how will you know your enemy

?by their colour or your fear

One by one you can cage them

.in your freedom

.Make them all disappear

,Six hundred sixty-six hundred sixty days

.two guards for one uncharged

.This morning's paper's ink stains my fingers

.My hands grow darker every day

.Good night, sleep light, stranger