הבאת איתך כל כך הרבה, שהגלגלים של המזוודה שקעו אל תוך הכביש וסירבו לנוע, ואני לא העזתי לשאול אם זה אומר שאת רוצה להישאר או פוחדת להגיע, אז במקום לדבר משכתי את שתיכן בכל הכוח אל עבר העיר המתקרבת, עם האורות המרצדים והמכוניות החוצות את הגשר ביעף, ושילבנו ידיים ודיברנו על העלים, צהובים אדומים וכתומים, והאיש בקצה ביקש כסף אז נתנו לו, כי אולי הרצון הטוב הזה ידבק גם בנו.

מרחוק ודאי נראינו יפים, או לכל הפחות, קשה היה לראות שבעצם אנחנו הולכים במקביל.