"הילדים טיפסו אל תוך הסירה, צלליותיהם בצבצו מבעד לערפל, ואני חשבתי לעצמי, עוד רגע תישמע הירייה וניאלץ לשוב ולדבר, לומר מילים של אין ברירה, לחלוק ולהגות ולחקות, להשיל את השתיקה ולהסביר, להכיר ולהכביר, ואני לא אדע אם מה שתאמרי שלך הוא, ואת לא תדעי אם שלי.

ורציתי לזעוק: הרי כל זה יכול היה להיות אחרת! יכולנו להכחיד את השעות, לעצור את המחוגים, להניח לסליל ולהמשיך לדמום, להאמין שאנו רואים וחושבים ויודעים אותו דבר, להשהות את הכל ולדהות ביחד, אלמלא היו הארורים והתומים הללו כופים עלינו את צעקתם. מנוולים!"

(חואן איגנסיו גומז, "סרט אילם")

 ·       את המילים שלי אני לא כל כך מצליח למצוא עדיין, אבל נתקלתי באלה והן מצאו חן בעיניי.