אאורקה (1). הציפייה מורטת העצבים שליוותה את הסיוט של אודישני יום שישי ורוב אודישני שבת השתלמה סוף סוף לקראת תום הערב, כשכהן נדלקה. האובייקט הוא אמנם בלתי מיני בעליל, קטין כעור ונתנייתי שבזמנו החופשי צופה ב"דוקוסלב" על מרגול (ומי לא, בעצם?), אבל נדב כהן בן ה-18 התגלה במפתיע כבעל קול עוצמתי ומברווז. ביצועו המרטיט ל"על הגשר הישן" היפה של רמי קלינשטיין הצליח להחזיר לכהן את הברק לעיניים ואת הרטוב לתחתונים, וכעת נותר רק לגשת למשרד הפנים על מנת לוודא שלא מדובר, חלילה, בקרוב משפחה רחוק, בדומה לליאונרד, ג'ואל, איתן. זו אמנם רק תוכנית ראשונה, והכל עוד צפוי להתהפך ולהשתנות (אפילו ג'קו לא מיצב את עצמו ככוכב העל של כהן עד לשיבוצים הסופיים לנבחרת), אבל לפחות יש תקווה.

מסיבות מובנות, ההתלהבות של תום הייתה מינורית יותר, אבל גם הוא הודה שמדובר באחת ההבטחות הבודדות של "כוכב" הנוכחית. לצערו, קשה לו להתרגל ל"על הגשר הישן" בלי המראה משובב הנפש של שמלות ההריון של מאיה רוטמן ומורן אהרוני.

נדב כהן (מימין), מורן אהרוני ומאיה רוטמן (משמאל). אותו שיר וגישה כל כך שונה

אאורקה (2). המתנה נוספת שהגיעה לסיומה רק בשלהי מוצ"ש הייתה הציפייה לנכה התורן. אחרי שכבר חששנו שניאלץ להסתפק רק בשמן של יום שישי, הגיעה סוף סוף אלינור מרז'ן הכמעט-עיוורת מרעננה והצילה את המצב. מרז'ן נולדה לפני 29 שנה כפגה במשקל 600 גרם. מגיל אפס היא לא ראתה כלום בעין אחת, ומעט מאוד בעין השנייה. לפני ארבע שנים הרופאים אמרו לה שהיא עלולה לאבד את הראייה שלה סופית, ובאגודה למען העיוור סידרו לה לפיכך את העבודה המתאימה ביותר למישהי שאסור לה לאמץ את העיניים יותר מדי: הברגת ברגים קטנטנים מהבוקר עד הלילה.

הגעתה של מרז'ן סימנה מיד את תחילתו של נוהל "נכה מחמד": (1) הרבה קלוז-אפים של מרגול הבוכייה, שגם סיפרה סיפור קורע לב על זה שיש לה אחות עיוורת (מרז'ן מיד התעודדה, כי היא הבינה שהיא יצאה בזול: נוסף להיותה עיוורת, היא הייתה עלולה לצאת אחות של מרגול). (2) כמה דמעות ייצוגיות של שאר השופטים, חוץ מאוחובסקי שצריך לשמור על פאסון; (3) צרור קלישאות אופייניות המציינות שמרז'ן היא "אמיצה", שהיא "מקסימה", שהיא באה "באומץ, התכוננת וקודם כל הוכחת לעצמך, ולא לאף אחד אחר, שאת יכולה", והאבחנה המבריקה "מפה והלאה זו התמודדות, זה חלק מהחיים כמו שאת מתמודדת, לדעתי זה חלק מההתמודדויות היותר פשוטות שלך בחיים" (צביקה הדר, אלא מי); (4) פנייה אישית של הדר בסיום הקטע, שמתחזה לפנייה למרז'ן עצמה, אבל למעשה מכוון לבלוטות הרגש של הצופים בבית, כי מרז'ן לא באולפנים כבר כמה שבועות: "אלינור, את מקסימה, ריגשת אותנו מאוד, שיהיה לך בהצלחה בהמשך". רק את החותמת הסופית, "זו לא קלישאה", שכחו לתת לנו, פשוט כי אף אחד לא הצליח לומר את המשפט הזה בלי להתפוצץ מצחוק. הבוטום ליין: מרז'ן שיחקה אותה, תאכל אבק דותן ברכה!

אלינור מרז'ן. צביקה שכח להגיד שאת גם אמיצה

שוקו למריחה. גלי הראל בת ה-24 מראשון לציון היא הפייבוריטית של גע"ס, שכבר הכתירה אותה כ"גלי חוט דנטלי", על שום תחום העיסוק המעט ביזארי שלה (סוכנת למכירת שתלים דנטליים). בהתחשב בכך שעד היום התחום הדנטלי ב"כוכב" נשלט באופן בלעדי על ידי חנה גור, והתחום הראשל"צי נשלט בעיקר על ידי אסתי שייבין, אין ספק שמדובר בשיפור. מבחינה חיצונית, הראל קצת מזכירה רישונית אחרת, שירי אלקבץ מעונה 2, עם טאץ' של שירי מימון (אבל עם תוספת מבורכת בדמות מוח). מבחינה מוסיקלית, הראל הרשימה עם שיר מקורי שסחט ממרגול משפט שכנראה אמור היה להיות מחמאה, אבל נשמע יותר כמו קטע מחלום רטוב של יהורם גאון: "כל דוברי הלאדינו שיצפו בך פשוט יתמוגגו ויתמרחו על המסך". לטובתה של גלי, כדאי לקוות שגם כמה קהילות לינגוויסטיות שאינן בסכנת הכחדה יצטרפו למתמרחים.

גלי הראל (מימין) ושירי אלקבץ. קהילת דוברי האספרנטו הודיעה על תמיכתה באלינור מרז'ן

לפרק את הרי. גם את מיקה הרי מטבעון, שהביצוע שלה ל"ירח" הושמע כל כך הרבה פעמים בפרומואים שלרגע היה נדמה שמדובר בשיר האודישנים, אפשר כבר להכניס לנבחרת, וקרוב לוודאי שגם לשלבים המאוחרים. צדי צרפתי הפליג בזיכרונו אי שם לראשית המאה ה-19 כדי לספר שמיקה מזכירה לו מאוד את ג'יין פונדה בצעירותה (הכניסו כאן בדיחת מוטי פליישר לבחירתכם), אבל לטובת הקריירה שלה, כדאי שיתגלה מהר שהיא קרובת משפחה של מאטה הרי, ולא של מיסטר הרי.

משפחה שכזאת: מיקה, מיסטר ומאטה הרי

כך ייעשה. מורן קשרו בת ה-24 מחולון העזה לומר מילה למיטלמן כשהוא ניגן את האקורד הלא נכון. בתגובה, צדי חטף את אחד מהתקפי הזעם הבלתי נשלטים שלו והחל לצרוח עליה, ובאותה הזדמנות גם על אוחובסקי שהעז לומר שהוא אהב את קשרו (למי שתהה מה אוחובסקי אוהב, על פי צדי זה "הנונשלנטיות, הכאילו, עושים שמח, זה סוג הדברים שאתה אוהב"; ואנחנו לתומנו חשבנו שעושים שמח זו דווקא מרגול). גם צביקה הדר ויוני בלוך נזפו במורן המסכנה. אם היא רוצה להמשיך בתוכנית, היא תצטרך להשיל מעצמה מהר מאוד כל זרזיף של חשיבה עצמאית ולקבל על עצמה את התורה הגורסת ש"כוכב נולד" היא אלוהים ומיטלמן הוא נביאו. ואם היא רוצה לדעת מה קורה למי שמעז לומר משהו רע על "כוכב", היא מוזמנת לפנות לשירי אלקבץ ולרועי חיים זינר. הטלפונים שמורים בכספת של תום.

רפלקסיביות. ש. כהן הגיעה לאודישנים כשהיא מחופשת לאחת, גילה סטרויקין מגבעת שמואל, וניסתה לשכנע את תום לא לפרוש מביקורות "כוכב נולד" אחרי תוכנית אחת ובאופן מביש, כמו שהוא עשה עם "נולד לרקוד". התחינה הנואשת שאותה הלחינה תתפוס מקום של כבוד לצד "זמר שלוש התשובות" של אלתרמן כאחת מיצירות המופת הפמיניסטיות הגדולות של המאה. להלן כמה רגעים זכורים לטוב מתוך הבלדה המרגשת הזו, ששכנעה את תום להישאר לאורך כל הדרך, או לפחות עוד קצת.

גילה סטרויקין מזגנים. חשיפה חסרת תקדים

מה קשור. הדרך להפוך לפייבוריט של תום, אגב, היא אפקט ההילה. אם בפתיח של אדיר אוחיון בן ה-21 מתל אביב/שלומי (המפיקים טרם הצליחו להחליט אם ללכת על מקום המגורים הנוכחי או על המקור; לטובתו של אוחיון, עדיף שיבחר בשלומי) מנגנים את "Street Spirit", אפילו אם מה שיבוא אחר כך יהיה אריאלה עדוי יש סיכוי שתום יתלהב. במקרה הזה, אוחיון הפתיע עם יצירה עדינה ומרגשת בשם "לצלול", שאמנם הדמיון לרדיוהד שיוני בלוך וגל אוחובסקי ניסו לייחס לה קצת גדול עליה, אבל לבטח הייתה ראויה לתואר "שיר מקורי" יותר מ"מחשבות" של מירילא. מרגול, כרגיל, הפליאה בהבנה שלה במוסיקה לועזית וטענה שהשיר מזכיר לה את "Smooth Operator" של שאדיי, זוועת אייטיז נשכחת עם צליל ג'אז/פופ/סול מעושן שהקשר היחיד בינה לבין שיר הרוק האלטרנטיבי היבבני של אוחיון הוא ששניהם הושרו על פני כדור הארץ. סרג'נט רד הוט צ'ילי פפר מתהפך בקברו.

אדיר אוחיון. מזכיר קצת גם את פאולה עבדול

נולדה לרקוד. את מה שמרגול מחסירה בידע מוסיקלי, היא משלימה, למרבה הצער, בריקוד. משום מה, גב' צנעני התחילה לרקוד באופן מזרחי מפזז לכל אודישן שמוצא חן בעיניה, וגם לכמה שלא. יש אייל גולן? מרגול מענטזת, למה לא. עברנו למירי מסיקה? נו, שיהיה. כשזה מגיע לביצועים גותיים של "שריפה, אחים, שריפה", ומרגול עדיין שייקין איט, זה כבר מתחיל להטריד. לאור התמונות הקשות המוצגות לעיל, אנחנו ממליצים למרגול על הריקוד האהוב עלינו, הידוע בשמו "ישיבה חסרת תנועה". ובעדות תימן נהוג להוסיף, שגם את תנועות הפה רצוי להפחית למינימום.

מרגול מפזזת פעם אחר פעם. הדרך לגיהנום רצופה כוונות טובות

שעת הצוענים. ואם יש נחמה קטנה שבכל זאת קיבלנו מ"כוכב", זה הגילוי שאם משהו יקרה, חלילה, לסשה ברון כהן, יש לו תחליף. איגור בוניבר, נהג מלגזה בן 34 מאשקלון, לא יודע כנראה שום דבר על השורשים האזיאתיים של מרגול, אבל הוא ומשפחתו הצליחו לייצר משמה אסוציאציות מעניינות. בוראט, מאחוריך.