אני רק שאלה. הערס הטברייני נתי חדד, עוד אחד מהאודישנרים הנכשלים הסדרתיים, ניסה הפעם לקצר את התור עם במה גדולה עם זיקוקים ופאייטים ואורגנית שהוא גנב ממירילא. צביקה הדר התעצבן, אבל הקהל דווקא הסכים שנתי יחתוך את התור, מה שלא הותיר לצביקה ברירה אלא להכניס אותו לאודישן. בפנים נתי התגלה כטברייני מן המניין שרהיטות הדיבור היא נר לרגליו ("אני שר את זה גם... זה גם נותן לי את הנדר שלי אולי להיות לנסות את הצ'אנס שלי בפעם השנייה פה"), וכך גם רהיטות השירה. אבל כרגיל, גם האודישן הזה סיפק רגע מבורך כשמרגול הודיעה לנתי שהוא "שר כמו חובבן, כמו השכנים שלי, כמו הידידים שלי". אנחנו לא ממש יודעים מי הידידים של מרגול ואיך הם שרים, אבל בשנה שעברה למדנו שאחת השכנות שלה היא מורן "אפילו קוף בעיני אמא שלו הוא נסיך" אהרוני, וזה אומר הכל. צביקה פיק המשיך עם המסורת של התעללות בנבחנים כשהודיע גם לנתי לבוא שוב בשנה הבאה. מי יודע, אולי עד אז השכנים של מרגול ייקחו שיעורי פיתוח קול.

צביקה הדר סיים את האודישן עם פנייה נרגשת לנתי בגוף שני, שלא בנוכחותו, כבוד השמור בדרך כלל לעיוורים ולפיסחים: "נתי אתה חמוד אמיתי... אמנם לא עברת, אתה נורא תמים, ולפעמים צריך לדעת איפה להשקיע. אז תרשה לנו לפנים משורת הדין לפנק אותך בסוף שבוע זוגי באחד מהמלונות ברחבי הארץ". כנראה גם להיות ערס נחשב לנכות.

תבוא שוב. ושוב. ושוב. אורָן כדורי אורן מרמת גן מזכיר מאוד את גבסו, גם במראה וגם בקול, כולל ליקוקי שפתיים ארוטיים אבל מינוס כיפה, שעליה הוא מחפה עם ביטחון עצמי ברמות שלא היו מביישות את מאור פיניה. השיר המקורי שלו היה הרבה יותר איום מאלה של שי קשישא, אבל אולי הוא עוד יגדל. כרגיל התחיל הוויכוח הקבוע בו מרגול כופה את דעתה על כל הסובבים בטיעון המשכנע "אני צריכה את הברנש הזה", בעוד שצביקה פיק מנסה לשכנע את אורָן – כן, אנחנו יודעים שזה נראה כאילו אנחנו פשוט עושים קופי-פייסט – לבוא שוב בשנה הבאה. אחרי שצביקה הדר סיים בבדיחה הקבועה "אחי לא נעים לי להגיד לך, אבל עברת", אורָן ציין בצניעות שזה לא ממש הפתיע אותו. גם אותנו.

אורָן כדורי גונח. דווקא לא כל כך טוב

ככה לא בונים. אלירן שם טוב, ישראלי בן 25 ממושב נהורה (זה לא אנחנו, זה צביקה), העלה מתהומות הנשייה את "חומות חמר" של מרגול, מעשה שהצליח בשעתו לאחת, גל איידינגר, שעברה את הסיבוב המוקדם של האודישנים בשנה שעברה לפני שנעלמה אל תוך תהומות משל עצמה. עם מה שאנחנו יודעים היום על מרגול ואחיותיה, אפילו בלי שראינו "דוקו-סלב", השיר הזה ("חומות חמר סוגרות עלייך, אחות קטנה חבל עלייך") מקבל משמעויות חדשות, גם אם אלה בלתי מובנות בדיוק כמו שהיו קודם לכן. בשביל לעבור זה לא הספיק לאלירן, בעיקר כי מרגול התחילה לשיר בעצמה ואף אחד לא זכר שהמסכן עדיין שם. לא נורא, שינסה שוב בשנה הבאה.

מימין: פוטו מונטאז' מדהים של מרגול חושבת. משמאל: וידוי חושפני בגוף שני

פינת הסנאף. בשלב הזה צביקה פיק נלחץ מזה שלא שרו שיר שלו כבר רבע שעה, ולכן הוא התעקש לעלות לבמה ולשיר את "מרי לו". אנחנו הרצנו קדימה את ההקלטה, וכך נחסכו מהקוראים צרור קללות עסיסיות ומתום רצף נשיכות קטלניות בפטמות. מעולם לא חבו רבים כל כך הרבה כל כך ליס מקס אחד קטן. למרות זאת, תום הסכים בסופו של דבר לחרף את נפשו ולהביא לציבור מקבץ תמונות קשות במיוחד. הצפייה אינה מומלצת לבעלי לב.

מקבץ תמונות "מרי לו". בולט בשמירה על כבוד עצמי מינימלי: גל אוחובסקי

עתידות: הרבה בדיחות שיער. ליאת שמאי נראית כמו אחותו האובדת של מורן גמליאל מעונה 1, ועבור "כוכב נולד" היא יושבת בדיוק על הנקודה הנכונה בציר הנע בין מגניבות תל אביבית סמי-אלטרנטיבית לבין המיינסטרים הקדוש, שלא לדבר על זה שאפשר להריץ מספיק בדיחות על השיער שלה שימלאו חצי עונה. זה הספיק בשביל לגרום לשופטים להישפך עליה, לא בטוח שזה יספיק בהמשך.

מימין: ליאת שמאי. משמאל: מורן גמליאל. השלימו פה בדיחת שיער לבחירתכם

מודה, מודה מודה. מורן אברהם, גננת לחינוך מיוחד, הגיעה לתוכנית בתור מומחית לחיקויים, שזה מתכון בטוח להדחה מהירה מלווה במשפט מנחם על זה ש"את חקיינית מוכשרת אבל פחות מעניינת בתור זמרת" (שתשאל את אושי גרוס). האמת היא שלמרות התלהבות השופטים, גם בתור חקיינית מורן לא הייתה משהו, ואיכשהו היא הצליחה לגרום לכל מי שהיא חיקתה להיראות בדיוק אותו דבר. למרבה המזל היא הוסיפה לכל חיקוי מילות הסבר, כדי שנוכל להבין במי בדיוק אנחנו אמורים לצפות. אחרי זה נתנו לה ללכת להודות לכל הצוות, כולל יואב צפיר, סלים טועמה והשומרת בכניסה לאולפנים. טוב לדעת שילדי החינוך המיוחד נמצאים בידיים שפויות כל כך.

לפחות שהטלוויזיה תהיה טלוויזיה! שלל בדיחות על המאפיה בניו ג'רזי (שמרגול לא הבינה) ליוו את ציון מקום עבודתה של הנבחנת סיון אברבוך ב"תאגיד המִחזוּר", על רקע המוזיקה מ"הסנדק". כעבור שעתיים וחצי, כשאברבוך (שום קשר ידוע לאסף מהעונה השלישית) הלכה להירדם, השופטים ניאותו לתת לה לשיר. אחרי הביצוע המצוין שלה ל"לונדון" הם התלוננו שזה מונוטוני, כנראה כי סיון לא הזכירה להם את חווה'לה בתחילת דרכה. וגם כי לא היו שם פיצוצים וזיקוקים כמו שצדי, צביקה ומרגול אוהבים, אלא סתם בחורה מוכשרת שיודעת לשיר וגם מבינה מה שהיא שרה.

הרגע הטלנובלי של התוכנית הגיע כשהתגלה שצדי שכן של סיון. זו חשפה את האמת וגילתה שצדי מתעלם ממנה לגמרי כשהם נפגשים בחדר המדרגות, לפני שהתעשתה והבינה שלא מומלץ להסתכסך עם אחד השופטים לפני תום האודישנים, אז היא שינתה גירסה והודיעה שפעם אחת הוא אפילו אמר לה בוקר טוב. ממש יפה איך שצדי יורד אל העם. אם רק השכנים של מרגול היו שרים יפה כמו השכנים של צדי, אולי גם נתי חדד היה עובר לנבחרת. 

הסיפור השבועי לילד (מימין): סיון מזכירה לצדי, חושפת את הצד האפל שלו ומנסה למזער נזקים

רון ירון. לא ברור איך השופטים עושים ישיבות ודיונים מעמיקים האם להעביר מתמודדת כמו אברבוך, זמרת טובה מכל הבחינות, ואז מעבירים בקלילות נפל פלאפליות כמו ירון חוטה, שהצטיין בעיקר ביכולת להחזיק את המיקרופון כאילו הוא מוצץ לעצמו. אחרי שחוטה סיים לינוק בתאווה את שאריות הרוק שהשאירו שאר המתמודדים על האביזר האומלל, הפגינה מרגול כושר שיפוט אופייני וביקשה ממנו להתקרב למיקרופון עוד יותר, עניין בלתי אפשרי לחלוטין אלא אם כן חוטה היה בולע אותו כמו נחש בריח. לא נורא, העיקר שבפלאפל "ניסו ביס" יצאו מרוצים.

  צביקה הדר מפריע לאחד המתמודדים לשיר כדי לשמוע על תוצאות הטסט שלו. אין מילים

ניין אילוון. ואם זה לא הספיק, אחרי זה השופטים טסו לאילת בשביל לעשות בחינות גם שם, ולא חלילה כי בא להם נופש על חשבון ההפקה. אם יורשה לנו, היינו רוצים לבקש שלקראת השנה צביקה הדר יוציא גם רישיון טיסה. כדי לעשות את זה יותר קל, הוא יכול ללכת על הגישה של מוחמד אטא וחבריו מה-11 בספטמבר: בלי ללמוד לנחות.

חבר השופטים במטוס (מימין) ובאילת. הרוויחו נופשון חינם בשביל למצוא מתמודד גרוע אחד

מחאות כפיים סוערות. ואם אתם רוצים את כל "כוכב נולד" מתומצתת לתוך חמש דקות, לא תמצאו קטע יותר טוב מטיול המשאית שעשו השופטים למרכז ווליום בנתניה, שם מאפשרים לבני נוער מקומי לנסות את כוחם במוסיקה. לפני חבר השופטים המכובד הופיע הרכב צעיר ששמו "קפה שחור חזק", שבחר לבצע גירסה מעודכנת של "איזו מדינה", עם שורות שדיברו על "עוד ילד תמים שדלת נסגרה אחריו, ואבא שבשביל לחם מזיע בשרב. אנשים שאותם לא מעניין שום דבר. פותח עיתון... –מה? –עוד פוליטיקאי נחקר. הולך בקניונים מכוסה ביהלומים, בזמן שהחבר שלו ישן בין הפחים. כולם מושחתים, מכסף מסתנוורים". אחר כך הם גם ביקשו: "תפתחו את האוזניים, תקשיבו למילים". זה כמובן לא עזר.

איכשהו, ובאמת שלא ברור איך, צביקה הדר הצליח לפספס לחלוטין את העובדה שמדובר בשיר... איך לומר... מחאה. מבחינתו, מדובר בעוד סיפור קיטשי מרגש ונטול משמעויות פוליטיות. לכן הוא התחיל לקשקש ש"זה מה שיפה ומרגש במקום הזה, לוקחים חבר'ה מהשכונות, מחברים אותם ביחד, עובדים איתם מקצועית, ומי יודע? אולי בעוד כמה שנים נשמע את 'קפה שחור' ברדיו", כאילו זה מה שחשוב.

ואולי, מה שיותר סביר, צביקה דווקא הבין יופי, אבל העדיף לא לתת לחבורת הנערים המעצבנת הזאת להרוס לו את הגוד טיים, ולכן מיהר כרגיל להפוך הכל לבדיחה. "המאסטרו מבואס כי הוא רצה שתעשו שיר שלו", הסביר צביקה. הבדיחה הזאת הובילה כמובן באופן מיידי ל"רעיון מגניב" נוסף שצץ במוחו הקודח של צביקה, כשמרגול מחזקת אותו ברקע: להטיל משימה על חברי ההרכב. ומה המשימה? הקוראים הנאמנים והמיומנים שלנו ודאי יצליחו לנחש מה מבין הבאות היא התשובה הנכונה:

א.      לבצע את שיר המחאה הפוליטי "חד גדיא" של חווה'לה אלברשטיין.

ב.      לבצע את שיר המחאה הפוליטי "לא עוצר באדום" של שלום חנוך.

ג.       לבצע את שיר המחאה הפוליטי "מדינה זונה, מדינה מוצצת" של ג'קו אייזנברג.

ד.      לבצע שיר של צביקה פיק.