אליסה שפרגה, "אבא סיפור" (מיקי גבריאלוב)

ש. כהן: אליסה הגדילה את סיכוייה להגיע לגמר עם השיר הזה, מלווה כמובן בסיפור האישי שבזכותו היא מצטרפת לחבורת היתומים מוכי הגורל של "כוכב" לתולדותיה. הביצוע יצא מרגש, וכמובן שחלק גדול מזה היה הקונטקסט שלחץ על בלוטת הדמעות (או התריס, במקרה של דורון רוקח). אני שמחה שגילינו את הצד הרך באליסה ושהוא לא פחות טוב מהצד הפרוע שאני אוהבת.

תום: אני מאוד אוהב את אליסה, ולא היה קשה לראות שהשיר הזה הוציא ממנה מטעני רגש חריגים, אבל לטעמי הוא גם קצת שיתק אותה, כי היה לה כל כך חשוב לנפק ביצוע מכובד וראוי שהיא איבדה את החיוּת המאפיינת אותה בדרך כלל ונותרה עם גירסה קטטונית שנשמעה קצת יותר מדי כמו שיר מסרט של דיסני ופחות מדי כמו שיר של כאב ותסכול והחמצה. זה לא היה ביצוע רע, אבל העוצמה שהייתה טמונה בו נותרה עצורה ואצורה בתוך אליסה, במקום לפרוץ החוצה.

כשאליסה סיימה את השיר צביקה הדר חיבק אותה ושאל אותה ברגישות אופיינית "אליסה, הכל טוב?". אליסה הצליחה להתאפק ולא לענות לו ש"הכל סבבה, אחי, חוץ מזה שאבא שלי מת".

השופטים, ממש כמונו, התפצלו, כשצביקה פיק ואוחובסקי הסתייגו וצדי ומרגול התרגשו. כנראה להם יש לב, בניגוד לתום.

אורן כדורי, "16 מלאו לנער" (גבי שושן)

ש. כהן: אורן כנראה לא הפנים שזו הפעם האחרונה שבה נראה אותו, ולכן לא טרח להביא גרנד פינאלה אלא המשיך בקו המגומגם שאפיין אותו בארבע התוכניות שבהן השתתף העונה, שזה בדיוק ארבע תוכניות יותר מדי. אין לי ממש מה להעיר על הביצוע כי הייתי עסוקה בלמות מבפנים, אבל אחרי שנפטרנו מאורן הדבר היחיד שנותר לומר זה: "כוכב נולד 5" התחיל!

תום: לא צריך להיות זמר גדול בשביל להצליח בעולם המוסיקה. יש הרבה זמרים חסרי יכולות מוסיקליות בסיסיות שיודעים להסתיר את זה מצוין. אורן, למרבה הצער, סובל מבעיה של בחירת שירים שדווקא מדגישים את המוגבלות שלו כזמר. "16 מלאו לנער" הוא שיר מקפיץ וסוחף שיכול היה להסתיר את העדר הכישרון של אורן. במקום זאת, בחרו להפוך אותו לבלדה שהוכיחה פעם נוספת שהוא הגיע לתוכנית הזו בטעות ואאוטסטייד היז וולקאם.

מרגול הצליחה לומר 12 פעם בדקה שאורן שולט בפרייזינג. אלוהים (שקיים, כאמור) יודע מה זה אומר, אבל  לא נראה לנו שזה מעניין אותו במיוחד. שאר השופטים קטלו את אורן, אבל לא טרחו להשחית עליו יותר מדי אנרגיות כי גם להם היה ברור שמדובר במקרה סופני.

אורן כדורי מזמר (מימין), ובאחת הזוויות המשונות האלה שהבמאים כל כך אוהבים (משמאל)

מיקה הרי, "ירח" (שלמה ארצי)

עוד בחירה של שיר מהאודישנים, כדרכם של מועמדים פוטנציאליים להדחה. כנראה גם מיקה חשה קצת על צוק, ובמקרה שלה זה היה בצדק.

תום: כשמישהו יכתוב פעם את ההיסטוריה של "כוכב נולד", וזה כנראה יהיה אני כי לאף אחד אחר לא יהיה אכפת, הוא ייחד פרק אחד לתופעת הזמרות שיודעות לשיר שיר אחד. מיקה הצטרפה השבוע לטל לופסקו ("אם זו אהבה") ולהדר עוזרי ("שבחי ירושלים") כזמרות שיש באמתחתן שיר אחד שגורם לך להאמין שהן מספיק טובות כדי ללכת עד הסוף, ושמבלות את שאר העונה בניסיונות למלא את הציפיות הלא ריאליות הנבנות מהשיר הזה. איכשהו (או בטרמינולוגיה צביקה פיקית, "מאיזושהי סיבה, לא ברור למה") כל המניירות וההתחנחנויות של מיקה שכל כך מעצבנות בשירים אחרים עובדות מצוין ב"ירח", וגם הפעם, כמו באודישנים, זה היה ביצוע מופלא. את העתיד שלה ב"One Hit Wonders" מיקה כבר הבטיחה, עכשיו הזמן לראות אם יש לה עוד כלים בארסנל.

ש. כהן: אין דרך יפה להגיד את זה, מיקה קצת זייפנית. העניין הוא שלטעמי במקרה שלה הזיופים זה חלק מהקטע. הצרימות דווקא מוסיפות לקול שלה, והביצוע לקח את השיר למקומות לא צפויים ויצא יפה, לדעתי הכי יפה הערב. חוץ מזה מיקה היא הכי כוסית בתחרות, שזה עוד משהו שצריך להתחשב בו אם לא רוצים להיתקע כל העונה עם השמלות של מארינה.

אוחובסקי וצדי התלהבו מאוד ממיקה, אבל השאר העדיפו להמשיך להחמיא לה על המראה, השמלה והאיפור כמיטב מסורת ההטרדה המינית והבוס המלטף. מני מזוז חכך ידיים בהנאה.

מיקה הרי מקרוב ומרחוק. ירח מתוק

מרים טוקאן, "בדד" (זהר ארגוב)

בכל שנה בפסח, המדינה "מוכרת" את כל החמץ שבבעלותה לגוי בהליך משפטי שנועד להתמודד עם איסור החזקת חמץ בחג. השיטה עובדת כך: הרב הראשי לישראל חותם על כתב עסקה המוכר את החמץ של המדינה לגוי, ובתמורה מקבל כמקדמה המחאה על סכום כלשהו, כאשר בחוזה נכתב כי לאחר הפסח תושלם המכירה על ידי העברת שאר הסכום וקבלת החמץ תמורתו. בפועל, כמובן, עם סיום הפסח מסכימים הצדדים על ביטול העסקה, וכך חוזר החמץ לרשות המדינה.

במשך שנים ארוכות היה רק קונה אחד לחמץ של המדינה, עורך דין יפואי ערבי ששמו אחמד מוגרבי, שנהג להחזיק את החמץ כבן ערובה למשך מעט יותר משבוע בכל שנה, ואז לוותר עליו ברצון ולהחזיר אותו למדינה שמנצלת אותו גם בשאר השנה. אולם לפני כמה שנים התעוררה שערורייה זוטא, כאשר התגלה כי אמו של עו"ד מוגרבי הינה, רחמנא ליצלן, יהודייה, והמדינה נאלצה לחפש גוי אחר שיעשה עבורה את המלאכה.

ולמה אנו מספרים את הסיפור הזה? כי יש לנו הרגשה שבקרוב מאוד תתעורר שערורייה דומה גם ב"כוכב נולד", כאשר יתגלה שגם מוצאה הלאומי המתוקשר של מרים טוקאן איננו מה שאתם חושבים. ביום שישי היא הודיעה שבילדותה אבא שלה שמע כל הזמן שירים של אריק איינשטיין, ובשבת היא דאגה לשמח גם את בני עדות המזרח כאשר הכריזה שהשירים הראשונים ששמעה בילדותה היו של זהר ארגוב. כעת נשאר לה רק להתוודות על הערצתה ארוכת השנים לנעמי שמר, למוטי פליישר, לסטלה מאריס ולתזמורת האנדלוסית, ופרס ישראל יהיה בדרך הבטוחה לאעבלין.

ש. כהן: מרים והשופטים זה כמו אני והחתול שלי: היא מוציאה אותם מדעתם, והם לא טורחים לחסן אותה. לא ברור לי איך אחרי כל שיר שלה הם משתוללים מעונג ואז משאירים אותה לחסדי הקהל. מבחינתי זה בסדר גמור כמובן, כי אני מעדיפה שהיא תעוף עם הביצועים המעפנים שלה, הקול המעצבן וכל הדילמות המוסריות הנלוות, אבל מכל בחינה אחרת זו תעלומה.

תום: נורא קשה להגיד את זה, אבל צדי שוב צדק בביקורת שלו. בחצי הראשון של השיר מרים הייתה איומה ונראתה כאילו נפל עליה פחד במה בלתי נשלט. בחצי השני היא פתאום התעשתה והצליחה להביא את השיר הנפלא הזה לפסגות שהוא ראוי להן. על החצי הראשון (ועל יום שישי) הגיע לה ללכת הביתה, על החצי השני מגיע לה להיות בגמר.

השבוע אמנם רק מרגול קמה לכבוד מרים, אבל כל השופטים חוץ מצדי השתפכו כהרגלם, כשצביקה פיק ממשיך למחזר את עצמו ומודיע שמרים מוציאה אותו מדעתו, ומרגול ממשיכה לנסות להוכיח שהיא מבינה-במוסיקה-אבל-גם-עממית כשהודיעה שמרים "דפקה מודולציה של החיים". צדי קורא לזה אִינְטֶרְפֶּטַצְיָה.

מרים טוקאן. עדיין מחכה לחסינות

עדן אמזלג, "ציפור זרה" (ריטה)

תום: עדן כנראה ראתה שמישהו מעיף מטוסים על צביקה הדר לפני השיר, אז היא לבשה אפוד מגן מזהב כדי להגן על עצמה. בשיר הזה היא הוכיחה שוב שהיא יודעת לשיר, אבל היה בה משהו קר ומנותק רגשית שלא עשה לה שירות טוב. הביצוע הטוב ביותר של השיר הזה ב"כוכב" היה ונותר זה של אוריאל שאלתיאל בעונה השנייה.

ש. כהן: עדן נראתה קצת קובבה עם השמלונית הבלונית, אבל סוף סוף מימשה את אהבתה לסוסה ריטה ובחרה בפזמון מהמבחר של הדיווה (את "חיה לי מיום ליום" היא שומרת לגמר). הביצוע היה צרחני משהו, אבל עמד בסטנדרט הגבוה אם כי חסר הייחוד של עדן.

אוחובסקי לא התלהב, צדי אמר שהוא עדיין לא יודע מי היא (נינט, דההה), צביקה פיק ממשיך לפנטז על רומן, ומרגול המשיכה לדבר לועזית עם כל מיני משפטים לא ברורים על "סופר ווקאל" וקריסטלים. ואנחנו חשבנו שקריסטלים זה התחום של ריקי.

מימין: צביקה הדר בסימולציית 11 בספטמבר. עדן אמזלג מתגוננת עם אפוד המגן המוזהב

דניאל בן חיים, "כמו ציפור מטורפת" (יזהר כהן)

ש. כהן: זה היה הביצוע הכי טוב של דניאל העונה, ואפילו היו בו כמה איכויות סקעתיות. אני כמובן הצבעתי למויאל, ככה שהוא לא ממש עושה לי את זה, אבל לפחות הוא הצדיק את היותו בנבחרת. עכשיו הוא יכול לעוף בשקט.

תום: אני לא יודע בדיוק מה הבעיה שלי עם דניאל, כי בסך הכל הוא בחור חביב ואפילו זמר סביר, אבל משום מה בכל פעם שהוא מתחיל לשיר אני נתקף צורך אז ללכת לבדוק מה יש במקרר, מה מזג האוויר מחר ומתי בפעם האחרונה גזרתי ציפורניים ברגליים. אז את הביצוע שלו ל"כמו ציפור מטורפת" אני יכול לסכם בכלום, חם ולפני שבוע. עדכונים בשבוע הבא.

צביקה פיק התלהב, אבל שאר השופטים שחטו את דניאל כמו צי משאיות על רוד קיל. מרגול אמרה שהשיר לא סחב, צדי אמר שמשהו בעיניים של דניאל מת, ואוחובסקי אמר שדניאל לא מביא את הדבר הנכון. לא ברור מה הם מצפים שיקרה לדניאל במהלך העונה, ולא ברור למה כל שבוע הם מודיעים לו שהוא מהפייבוריטים שלהם ואז מסבירים לו כמה הוא גרוע, אבל מתחילה להתפתח אצלנו הרגשה שהדרך של דניאל ב"כוכב" השנה תהיה קצרה יותר משנדמה היה בתחילה, ולאף אחד מאיתנו זה לא ישבור את הלב.

דניאל בן חיים בפוזה הרגילה. עד החתונה זה יעבור

אחרי שנגמר עוד ערב שירים בינוני, התוכנית האמנותית הצליחה להפתיע אותנו עם טיול לכפר יפיע, שגם בו סלקום הקימה מאחז. במרכז הבינו שמה שיכול לאחד בין בני אדם זה סבל משותף, ולכן לוקחים ילדים ערבים ויהודים ומכריחים אותם לתופף על דרבוקות על רקע שירים של מרים טוקאן. זה כמובן איפשר להפקה לאוורר כל קלישאה אפשרית, החל בשמונה פעמים "מרגש" של צביקה הדר, דרך "מוסיקה זה שפה בינלאומית" וכלה ב"בסך הכל אנחנו בני אדם, כולנו בני אדם". הצילו.