בזמן האחרון קיבלנו לא מעט תגובות על כך שאנחנו ביקורתיים מדי בפוסטים שלנו, שאנחנו יורדים לחינם לחייהם של הזמרים, של השופטים ושל ההפקה, שאין לנו לב. הטענות הללו קשות לנו. בסך הכל אנחנו אנשים טובים שרוצים לשמח את לב העם, ממש כמו צביקה הדר. אז הפוסט הנוכחי הוא בבחינת בקשת מחילה וגם ניסיון לתיקון; ניסיון להראות שגם אנחנו יודעים לאהוב ולחבק, ממש כמו "כוכב נולד" את תושבי הצפון; ניסיון להראות שגם לנו יש נשמה גדולה, ממש כמו דורון רוקח; וניסיון להוכיח שהרוע סופו להיכשל והטוב סופו לנצח, לא כמו בהארי פוטר.

אין הזדמנות טובה יותר לשנות את דרכינו מאשר ספיישל החפלה המזרחית של "כוכב", ספיישל שמעתה ועד עולם ייזכר גם כספיישל:

ש. ותום: באים מאהבה

תיהנו, כי אנחנו אוהבים את כולכם.

התוכנית של שבת נפתחה עם ההדחה המסורתית. תמיד כואב להיפרד, במיוחד כשזה מבועז, או מסיון, או מדניאל, או משלומי: כולם חכמים, כולם נבונים, כולם יודעים לסלסל כזמירים. סיון הודחה, ואנחנו הזלנו דמעה יחד איתה.

סיון הודתה לצביקה פיק ולסגן שלו, בורא עולם, ומיד לאחר מכן שלפה מכיסה רשימה עם כמה מאות שמות סמליים, שחס וחלילה לא תשכח אף אחד, כמו שצריך. במחווה של גדלות נפש, מרגול הבטיחה לסיון שהיא תמצא את עצמה בעולם השואו ביזנס, וגם אנחנו בטוחים בכך, כי לא אישה כמרגול תפזר הבטחות ללא כיסוי.

סיון הלכה להיפרד מהחברים, ואת הכאב של כולם אפשר היה לראות בקלות, אפילו כשאליסה ניסתה להסתיר אותו על ידי טיפוח יסודי של ציפורניה. הצער פנים רבות לו, וחלקן נראה כמו ציפורניים מסודרות היטב.

צביקה הדר מחבק את סיון אחרי ההדחה. חיבוק גדול מאיש גדול

אחרי זה עברו לסולואים אז נעבור גם אנחנו, כי חבל על הזמן ועל המקום. יש המון ביצועים לסקר, כל אחד מופלא יותר מהאחר.

בועז מעודה, "אהבת חיי" (חיים משה)

ש. כהן: בועז הפתיע בטי שירט צהובה, כי במקום לחשוף שרירים, עדיף לפעמים לחשוף נשמה. וזה בדיוק מה שהוא עשה. בועז הצליח שוב להביע כמויות בלתי נדלות של רגש. הקול הגדול שלו הוכיח את דברי מרגול – הוא באמת ישיר בבית המקדש השלישי, שייבנה, אם ירצה השם, בגמר בניצנים. אמן.

תום: בועז הרים את האולפן, ולא בפעם הראשונה העונה, עם ביצוע מלהיב לקלאסיקה מופלאה מתימן, השוכנת כידוע לחופי הים התיכון. בועז הוא חיית במה משולחת רסן, ומהאנרגיות שהוא מפיץ שבוע אחר שבוע אפשר היה להדליק את כל מושב אליקים, על יושביו.

דברי השופטים התחילו עם דיון מבדר, שאינו נמאס לעולם, על השם שבו ראוי לקרוא למרגול: מרגול, מרג'לס, מרגלית או החידוש הנוכחי, מגי, שעליו הוסכם בסופו של דבר. "גדול!", סיכם צביקה הדר, ואנחנו הנהנו בהסכמה.

מגי, האמא הגדולה של "כוכב נולד" (ושל כולנו), חיבקה את בועז עם בוסות לפנים. אוי, כמה שהיינו רוצים להיות זבוב על הקיר במפגש הבשרים החשקני הזה. גם שאר השופטים אהבו את בועז, וכולם היו חריפים ושנונים כהרגלם. וזו הייתה רק ההתחלה!

בועז מעודה. מלא שמחת חיים ומרץ, חיית במה אמיתית 

חן אהרוני, "אין לי אהבה" (שימי תבורי)

תום: חן בחר עוד קלאסיקה יפהפייה והצליח להשכיח לחלוטין את שימי תבורי, דבר לא קל בהתחשב בכך שאני זוכר את שימי כל יום, כל הזמן. חן הוא כמו פצע פעור, כמו אדם בלי עור, ואפשר היה לחוש את כאב הבדידות שלו עם כל תו ותו. אני מקווה שבעולם האמיתי חן לא יחוש לעולם שאין לו אהבה, כי זו שלי נתונה לו לעד, וגם קצת אחר כך.

ש. כהן: חן אמר שזה שיר מרגש ובא לו לרגש. נחשו מה, גם לי בא להתרגש! ואין זמר טוב יותר להתרגש איתו מאשר חן אהרוני. הוא חם, הוא כובש, הוא אוכל את הבמה. חן אהרוני הוא המועמד המוביל לגמר, ובצדק. אמנם הבחירה קשה כי כולם נפלאים, אבל בחן יש את הדבר החמקמק הזה, ז'וניסקווא, שהופך אותו מזמר לאמן, ואפילו אמן רב-תחומי.

מרגול אמרה שהנמוכים של חן הם כל כך סוויט. היינו מוסיפים שגם חן בעצמו. אוחובסקי נזכר בערגה בפסטיבל סן רמו, והאמת היא שגם לנו חן קצת מזכיר זמרים אהובים כמו פפינו די קאפרי הגדול. צדי אמר שקשה לו לשחזר את הריגוש מהמבצע המקורי, שימי תבורי. למרות שאנחנו מאוד אהבנו את הביצוע, אנחנו יכולים להבין את הקושי הזה של צדי, שנמצא כל כך הרבה שנים בתחום, ואנחנו מעריכים אותו על כנותו. כיפאק לצדי!

חן אהרוני. כל כך מרגש שבא לבכות

חזרנו מהפרסומות לביצוע של צביקה הדר מהימים היפים של ז'וז'ו חלסטרה, הדמות האגדית שאותה גילם בקלאסיקה "הקומדי סטור", תוכנית הבידור שהשפיעה, יחד עם "החמישיה הקאמרית" ו"ניקוי ראש", על כל הטלוויזיה הישראלית והיוותה ביקורת נוקבת, חתרנית ומצחיקה להחריד נגד הממסד. חבל שאין עוד תוכניות כאלה, אבל מזל שיש תוכניות כמו "כוכב נולד", איתן אני בכל זאת מרגישים בטוחים יותר בעולם קר ואכזר.

צביקה הדר כז'וז'ו חלסטרה. ניצוץ מטורף של גאון אמיתי בעיניים

עדן אמזלג, "פני מלאך" (יואב יצחק)

איזה רעיון נפלא היה למפיקי "כוכב" לרגל הספיישל הים תיכוני: לראיין את המועמדים על חוף הים התיכון. זה מדהים, כי כל שבוע יש להם רעיונות יצירתיים ומקוריים שכאלה, ובכל זאת בכל פעם אנחנו מופתעים מחדש!

עדן היא בחורה מחוננת, שהתברכה ביכולת ניתוח לוגית-אנליטית מרשימה כל כך, שלעתים קשה לנו, פשוטי העם, לעקוב אחר חוט מחשבתה. כשהתבקשה לתאר את תהליך בחירת השיר המופתי של יואב יצחק, הסבירה בבהירות: "בחרתי את השיר 'פני מלאך' כי זה אחלה שיר, ואנשים בבית בטח חושבים שזה הסגנון שאני מתחברת אליו, ים תיכוני, אז וואלה לא! זה מפתיע מאוד, כי אני כאילו באה ממוסיקה ישראלית, לא רגילה לשיר שירים מזרחיים, ים תיכוני, אז תהיה לכם הפתעה".

ואם איתרתם בקטע הזה מוקש לוגי, נניח שלא ברור למה שתופתעו מזה שהיא שרה מזרחי אם אתם ממילא מניחים שהיא מתחברת למזרחי, אז הבעיה היא לא אצל עדן, אלא במציאות.

ש. כהן: עדן היפה בחרה בשיר נפלא וביצעה אותו עם כל הקסם המזרחי שרק אפשר לבקש. מה שיפה בעדן זה שהיא כל כך רבגונית. יש בה המון צדדים ומורכבויות, וכל פעם אנחנו מגלים בה משהו אחר, רובד נסתר ועמוק יותר שמרגש אותנו מחדש.

תום: במסגרת הספיישל הים תיכוני, עדן החליטה להראות פן אחר, עממי יותר, של אישיותה, ולכן היא התלבשה כמו דודתה המניקוריסטית. כמו בועז, גם עדן ניסתה להראות שיש בה הרבה יותר ממחשוף, וחבל שהציבור הוכיח רדידות ולא גמל לה על אומץ הלב. במהלך השיר עדן הוכיחה כישורים נוספים לאלה הרגילים כשניגנה על דרבוקה. אלה מבינינו שאינם חדי עין מספיק ודאי התקשו לעקוב אחר מהלך האירועים, שבוצעו בזריזות ידיים כה מופלאה, שעברו רק שלושה בתים של שיר, פזמון וסולו ג'ומבוש בין הרגע שבו עדן התיישבה על כיסא לבין הרגע שבו היא מצאה את הדרבוקה, הרימה אותה והתחילה לתופף. עכשיו, כשלמגינת לבם של כולנו עדן איננה עמנו עוד, אין לנו ספק שהיא תוכל להבטיח את עתידה בעסקי הקוסמות.

השופטים נהנו כמעט כמונו, ומרגול אפילו כינתה את הביצוע "דיכאון עליז", בשנינות הלשונית האופיינית לה. אם מותר לנו בכל זאת בקשה אחת, היינו מעדיפים שגל לא יעשה לנו טיזינג ויזכיר כל פעם את "חומות חמר" בלי לאפשר לנו לשמוע את ביצועה האלוהי של מרגול לשיר הזה לאחר מכן.

מארינה מקסימיליאן בלומין, "קצת משוגעת" (שרית חדד)

מארינה נזכרה בגעגועים בילדותה בכפר באוקראינה, ממש כמו בספר של ג'ונתן ספרן פויר. אנו בירכנו שוב על חוק השבות שהביא אותה אלינו, ואנו מבקשים להדגיש שאיננו מפקפקים כלל בהיותה של מארינה חלק אינטגרלי מהעם היהודי, על אף דמיונה המפתיע לטטרי שתקף פעם את תום בסמטה אפלה בחרקוב.

מארינה הסבירה שהיא בחרה את השיר כי אין לה כסף לפסיכולוג. לנו אין ספק שאחרי הזכייה ב"כוכב נולד", יהיה לה כסף גם לפסיכיאטר.

תום: קולה החם, הצלול והמענג של מארינה היה כמשב רוח מרענן בערב ים תיכוני מיוזע, ופניה מלאות ההבעה העניקו נופך חדש לשיר האינטרוספקטיבי של שרית חדד. שירתה של מארינה הוא כשירת הכרובים, וכשאני שומע אותה אני מתחיל לפרכס ללא שמץ של שליטה עצמית, עדות חד-משמעית להתערבותו של גורם שמימי כלשהו. מדובר, ללא ספק, בחוויה רליגיוזית מסדר הגודל של טקסי הפולחן של כת אופוס דאי, ובעל אותן עוצמות.

ש. כהן: מארינה, או כמו שאצלנו ב"כוכב נולד" קוראים לה, ממ"ב, הוכיחה שוב שלא משנה איזה סגנון יפילו עליה, היא תעמוד בו בכבוד. אין ספק שזה לא קל לנערה בגילה, עולה חדשה מאוקראינה, להסתגל לסגנון המזרחי הפושה אצלנו בלבנט, אבל היא לקחה את הטקסט המחוכם של שרית חדד לכיוון שלה, וזה יצא מופלא.

מארינה מנצלת כל סנטימטר מהפה המופלא שלה. איזה מזל שיש כל כך הרבה לנצל 

גם השופטים התפעלו. גל כרגיל הצליח לנסח את כל מה שאנחנו ניסינו שעות ולא הצלחנו: היא לקחה שיר שמח והפכה אותו לעצוב. וואו, הוא ממש הניח את האצבע על הנקודה.

מרגול הפתיעה אותנו כשחשפה עוד חלק מעצמה, ואמרה למארינה שהיא רוצה לדבר אליה כזמרת ולא כשופטת, ואז אמרה לה שהיא יוצרת שלוקחת סיכונים, במיוחד עם הטרנפוזיציות שלה. לפעמים קשה לנו עם העושר הלשוני של מרגול, אבל למזלנו צביקה הדר היה שם כדי להסביר לנו מה זה טרנספוזיציה (אנחנו שמענו את מרגול אומרת "טרנפוזיציה", אבל בזמן האחרון השמיעה שלנו לא משהו ואנחנו בטוחים שהיא לא טעתה). אז עכשיו אנחנו מבינים, ואנחנו יודעים שבכל תוכנית, גם אם זה קשה, לפחות אנחנו לומדים, וזו גם אחת המטרות של "כוכב נולד".

דורון רוקח, "כבר עברו השנים" (זהר ארגוב)

ש. כהן: דורון רזה או שזה רק נדמה לי? כך או כך זה לא משנה. דורון, האיש עם הנשמה הכי גדולה ב"כוכב", הפגיז עם עוד ביצוע קורע לב. דורון שר מגוון, וזה הכי חשוב. לפעמים מזרחי, לפעמים סלסולים, לפעמים מעוולים. כל פעם הוא מצליח לשנות, לעניין.

תום: דורון הוא הזמר היחיד בעולם שיכול לקחת שיר של זהר בלי שהדבר יהווה משימה שגדולה על מידותיו. "כבר עברו השנים" הוא שיר קורע לב, אבל דורון ולבו הענק הצליחו להפוך אותו לשיר ערש קליל וחרישי, מנומנם ונעים, וזו הייתה ללא ספק אחת מהאינטרפרטציות המקוריות ביותר שנשמעו ב"כוכב" מאז ומעולם, כזו שצריך לישון הרבה שעות כדי לעכל אותה.

גם השופטים כמובן לא פספסו ביצוע מופתי שכזה והחמיאו לדורון מעמקי נשמתם. המאסטרו חלק עמנו שפעם היה לו העונג לפגוש את זהר ארגוב, ומרגול הוסיפה שגם לה היה העונג, אבל אנחנו בטוחים שהעונג היה כולו של זהר ושלא בגלל זה הוא התאבד.

לסיכום מרגול הצדיעה, ואמרה שהיא בטוחה שאביהו מצדיע בבית. אם זהר היה חי, גם הוא היה מצדיע, ואפילו נותן הקשב.

דורון רוקח מהפנט את ההמונים

אליסה שפרגה, "נערי שובה אלי" (מרגלית צנעני)

ש. כהן: אליסה בחרה שיר של המלכה האם – מרגול. סחתיין על האומץ! קשה להשתוות לקול של מרגול, לא כל שכן לנוכחות הבימתית שלה. אליסה לקחה כאן אתגר ועמדה בו בהצלחה. ההופעה הייתה נהדרת ועסיסית, ובמהלכה אליסה ניגשה לכל אחד מהשופטים והתרפסה בפניו, אבל בלי שמץ של חנופה.

תום: השמלות של אליסה כל כך סקסיות, שהיא בכלל לא צריכה לשיר כדי לכשף אותי, אבל למזלי היא שרה בכל זאת, וכמה מדהים היא עושה את זה! אין הרבה בחורות בעולם שניחנו ביופיו ובקולו הקטיפתי של דני ליטני, ואליסה היא מהבודדות שאפשר להגיד עליהן את זה. וכשהיא רכנה כלפי צדי ולחששה אליו בחושניות, הקנאה העבירה אותי על דעתי עד כדי כך שנאלצתי להעביר ערוץ.

אליסה כובשת את לבם של מרגול וגל. וגם את לבנו

בסיום ההופעה מרגול הוכיחה שהיא אדם גדול, כשקמה ומחאה כפיים לאליסה. צריך נפש אצילית כדי לא לחוש מאוימת ממבצעת כזאת. אחרי זה היה איימה על אליסה שלא תתקרב עליה אם היא דואגת לחיים שלה. כל כך חבל שהיא לא נתנה את העצה הזו גם לזהר ארגוב בשעתו, אולי הוא עוד היה עמנו, אבל זה נפלא שהיא מפיקה לקחים.

עבור גל ההופעה הייתה מוגזמת כי הוא לא אוהב שנוגעים בו, וזה בסדר גמור, גם אנחנו מאופקים לפעמים. בסוף כולם שרו את "את מקנאה" למרגול, עם המון הומור ואהבה. כמה התגעגענו לשיר הזה!

מגי קמה לכבודה של אליסה. מחווה גדולה של אישה גדולה

נדב קדמון, "שבחי ירושלים" (אביהו מדינה)

ש. כהן: נדב קדמון כזה בחורצ'יק משוגע, הוא לקח את התפילה "שבחי ירושלים את אדוני" ושר אותה בטון ובאינטונציה של "לכי להזדיין ירושלים, ואדוני". איזו הבנה של הטקסט! איזו רגישות! נדב הוא ללא ספק מהמועמדים המובילים שלי לגמר, וזו לא בחירה פשוטה.

תום: הביצוע של נדב היה כל כך מדהים שבמהלך השיר השכינה נחה עליו והאירה אותו באור נגוהות. ואם זה מה שהקב"ה חושב, מה עוד נותר לי לומר?

נדב קדמון זורח. אלוהים מרחם על ילדי הגן

גל חשב שזה היה ביצוע מדהים, והוא כמובן צדק. צדי והמאסטרו פחות אהבו, וגם הם צדקו, כי לכל אחד דעה משלו, וזה מה שיפה בעולם. רק בברית המועצות היו הורגים אנשים על זה שיש להם דעות אחרות, ואיזה מזל שהקומוניזם כבר מת ושעכשיו יש לנו את פוטין ובוש.

מרגול מאוד אהבה את זה שנדב לא ניסה להתחנף, כי היא שונאת חנפנים, וזה שימח אותנו מאוד כי רצינו להיות לגמרי בטוחים שהיא לא התלהבה מאליסה קודם רק כי היא בחרה שיר שלה, ליקקה לה את הצוואר ומצצה לה את בהונות הרגליים.

דניאל בן חיים, "מתוקה שלי" (שלומי שבת)

תום: צפייה ב"כוכב נולד" היא בדרך כלל חוויה מתסכלת מאוד, כי כולם מוכשרים, יפים ונוצצים כל כך. לכן זה היה מתחשב כל כך מצד ההפקה לצרף גם את דניאל לנבחרת, כדי שלנו, האנשים הפשוטים, שמזייפים במקלחת וניחנים בכריזמה של יתוש אנופלס, יהיה סוף סוף עם מי להזדהות. דניאל ממלא את חלקו בעסקה באופן מושלם, ובכל תוכנית הוא מעורר בנו גאווה על כך שסוף סוף גם לנו יש ייצוג ב"כוכב נולד". שרק ימשיך כך!

ש. כהן: דניאל מצליח להנפיק ביצועים יפים בכל נישה שבה הוא בוחר, ותמיד מוסיף לשירים אמירה אישית משלו. הפעם הוא לקח שיר מזרחי למקום אחר לגמרי, מזרחי.

השופטים אהבו מאוד את דניאל, ובצדק. מרגול אמרה שיש פראזות שתענוג לשיר אותן, ומיד הדגימה: "כל היום הראש חושב עלייך". שנינו מיד פצחנו בשירת הפראזה הזו, ומה נאמר לכם, באמת תענוג! המאסטרו, כמו האוֹרקל מדלפי, בחר לקמץ במילים: "ביצוע טוב, שיר יפה", הוא אמר, כי לפעמים, כמו שלימדה אותנו אוֹרקית – סליחה, אוֹרקלית – אחרת, מרגול, אדם חכם לא צריך להוסיף מילים.

דניאל בן חיים. ביצוע מקפיץ ותזזיתי

שלומי, "איני יכול" (נסים סרוסי)

ש. כהן: בלי קשר לסמים שאני ותום לקחנו לפני כתיבת הביקורת הנוכחית, שלומי לקח את אחד השירים המזרחיים המגניבים באמת, ועשה אותו עוד יותר מגניב. ביצוע מצוין.

תום: נסים סרוסי היגר לצרפת לפני כעשר שנים, ולכן הוא כנראה לא יכול לצפות ב"כוכב נולד". זה עצוב מאוד, אבל שלומי ניסה לעזור לו ככל יכולתו על ידי כך שצרח כל כך חזק שנסים שמע אותו בביתו בפריז אפילו בלי לפתוח את החלון. מה שהיה מפתיע עוד יותר הוא שלמרות הווליום, זה היה הביצוע הבאמת הכי טוב של הערב.

השופטים אהבו גם הם. מרגול דיברה על הטירוף הקרימינלי של שלומי, כרגיל בחירת מילים מדויקת ובטעם טוב שקלעה בול להרגשה שלנו. מרגול גם אמרה שזה היה ביצוע "איכותי ברמה גבוהה ביותר", ואיזה מזל שהיא הבהירה, כי לפני זה חששנו שהיא מתכוונת לאיכותי ברמה נמוכה ביותר, שזה פחות יפה. צביקה פיק הזכיר ששלומי היה מועמד לדברים לא טובים. הוא התכוון להדחה, אבל מאחר שהוא אחד האנשים הכי רגישים בצוות, הוא לא רצה להזכיר את המילה בקול. אנחנו מקווים שלא עשינו טראומה לאף אחד כשהזכרנו את המילה עכשיו, אבל בעיקר מצדיעים לרגישות של צביקה, שהוא מאסטרו לא רק במוסיקה אלא גם בפסיכולוגיה, ובטח יסכים לטפל במארינה אפילו בלי כסף.

צדי נזכר שבשנות השישים (הוא היה חי אז? אבל הוא נראה כל כך צעיר!), היו זמרים כמו שלומי שהיו עולים על הבמה ומתאבדים, והוא היה מזדהה איתם. שנינו נלחצנו לרגע, אבל אז נרגענו כשהבנו שהוא משורר ולכן התכוון לזה רק באופן מטאפורי (וגם צביקה הדר הבהיר: "מתאבד במובן החיובי של המילה"; כאילו שיש מובן אחר!). אז לשמחתנו צדי עדיין איתנו, שלא יקרו לו לעולם דברים לא טובים. 

שלומי בראל. "ציוד טוב" כתוב לו על החולצה, ואנחנו בטוחים שזה לא מקרי

מרים טוקאן, "ברכת המלך" (מירי מסיקה)

ש. כהן: ועדיין בלי קשר למבצע "באים ממקום שמח" שלי ושל תום, מרים נתנה ביצוע מקסים, חציו בערבית וחציו בעברית, שהיה הכי טוב שלה העונה. כל מה שיוצא לה לא מובן ומתאמץ בעברית, היא שופכת מדהים בערבית. לא ברור לי למה מכריחים אותה לשיר בעברית, כשהיא עושה את זה כל כך מפעים בשפה שלה.

תום: איזה כיף לנו שזכינו לחיות בדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, ועוד בערב שירי הים התיכון, כמה אירוני! זו המדינה המופלאה, שלא רק שהיא מאפשרת למיעוטים שבקרבה להשתתף בתוכניות הדגל של התרבות הישראלית, היא אפילו מאפשרת להם – לא תאמינו – לשיר בערבית, שפת אמם, אביהם ואויבינו האכזריים. תאמרו, זו שפה רשמית במדינת ישראל; תאמרו, בכל זאת הערבים הם כמעט חמישית מהאוכלוסייה; תאמרו, מירי מסיקה זה לא בדיוק שיר ערבי – אבל אל תהיו קטנוניים. כל תהליך של שינוי לוקח זמן, ובמקרה הזה זה היה תהליך מהיר מאוד: רק 90 מתמודדים יהודים, וכמה אלפי שירים, עברו ב"כוכב נולד" עד שזכינו לשמוע את חצי השיר הראשון בערבית, והוא היה כל כך יפה, שאפשר להיות בטוחים שאת החצי השני נזכה לשמוע כבר ביוני 2012. אלה הרגעים שבזכותם "כוכב נולד" היא תמצית הישראליות היפה, הנאורה והשוויונית, ובזכות רגעים כאלה אני גאה כל כך להיות ישראלי. אל, אל, ישראל, סלים טועמה מחבל!

מרים טוקאן. עוד רגע היסטורי בתולדות האומה

השופטים התרגשו והתברווזו גם הם. מרגול רצתה לבכות מרוב יופי ועדינות, אבל באמת שאין למרגול מה לבכות, גם בה יש המון יופי ועדינות. מרגול גם אמרה למרים שהיא ברנשית שדוקרת חזק מאוד, אבל היום אנחנו במצב רוח כל כך טוב שאפילו על זה לא נאמר כלום. צביקה פיק אמר שהוא מקווה שלמרים יש עוד שפנים בכובע, ונוסיף בנימה אופטימית: אם לא שפן, נסתפק גם באהובת השפן.

אדיר אוחיון, "ואני קורא לך" (אייל גולן)

אדיר הרגיע אותנו כבר בפתיחה ואמר שהוא אוהב מוסיקה מזרחית אפילו שיש לו לוק רומני-בודפשט. אנחנו בטוחים שהוא מבין בגיאוגרפיה ופשוט קצת מתגעגע לאימפריה האוסטרו-הונגרית. כמו כולנו.

ש. כהן: אדיר נתן הופעה שכולה רגש, של אחד הזמרים הגדולים בז'אנר המזרחי – אייל גולן. אישית הייתי מעדיפה שאדיר ירגש אותי ב"מלכת היופי שלי" או ב"חולה על כדורגל", אבל גם הביצוע הזה עם הפלצטים והעדינות של אדיר שבה את לבי.

תום: אדיר נתן את הביצוע הכי חלש שלו עד היום, אבל אני יודע שזה היה רק מתוך התחשבות, כי הוא לא רצה שהביקורות החיוביות שלי עליו ייראו אוטומטיות, אז תודה, אדיר!

אדיר אוחיון. פלצטים שכולם רגש

השופטים אהבו מאוד, כל אחד בדרכו: מרגול אמרה בשובבות שאדיר מביא פיצוץ לפנים, המאסטרו אמר שיש לו יכולות גבוהות, גל אמר שהיה מקסים, וצדי אמר שאפו.

ומאחר שזה היה הסולו האחרון, נאמר גם אנחנו שאפו לשופטים, לצביקה הדר, לנגנים, למפיקים, למתמודדים, למשפחות, ללימור עמר, ובכלל לכל אלה שעשו במלאכה, וגם לאלה שלא עשו, כי גם להם מגיע. כל הכבוד לכולכם, העולם הוא מקום טוב יותר בזכותכם.

אחרי זה זימרנו עם יוני בלוך את השיר "נוף אחר", כשברקע יעל קראוס נאנחת וגונחת כדי לספק לנו גם ריגוש ארוטי בנוסף לאמנותי.

יוני הוא דוגמה לאופן שבו זמרים אלטרנטיביים, מיוחדים ולא מיינסטרימיים משתלבים ב"כוכב נולד". חסד גדול עשתה ההפקה עם סיון גוריאלשוילי, כשאפשרו לה ללוות את יוני יחד עם שאר המתמודדים גם אחרי שהדיחו אותה מהתוכנית. זו עוד דוגמה לגדלות הנפש של "כוכב", והרי אמרנו לכם שמרגול לא הבטיחה לחינם שסיון עוד תשתלב בשואו ביזנס. הנה, לא עברה שעה מרגע ההדחה שלה, וכבר היא מלווה את אחד היוצרים החשובים בארץ! זה ממחיש את המחויבות של "כוכב" לסייע לכל יוצאיה, יישר כוח!