אשמה – אאוגוסטו מונטרוסו

הכומר תומס מנדוזה היה רגיל כל כך להרגיש אשם, שהיה מענה את עצמו על כל דבר שעשה, מתלבט ומתייסר עד שאיבד את כל חבריו, שמאסו בחיבוטי הנפש האינסופיים שלו. אפילו חסידיו הפנו לו עורף ועברו להתפלל אצל יריבו הגדול, אוליסס טורס, שהיה מתבל את דרשותיו באנקדוטות מבדחות ומאשר בפני מאזיניו את שרצו לשמוע.

אחר צהריים אחד, כשהיה כבר ערירי וחי מקצבה קטנה שהפרישה לו הכנסייה, הלך הכומר להצגה יומית בבית הקולנוע הגדול בשדרות המהפכה, שהיה סמוך לביתו, והתיישב באחת השורות האחוריות. זמן קצר לאחר שהחל הסרט רטט הטלפון הסלולרי שלו, והכומר, שנלחץ שמא אחד ממכריו זקוק לעזרתו, ענה בלחש. אבל עוד לפני שהספיק לשמוע את דברי חברו, צעק עליו אחד היושבים בשורה שלפניו ותבע ממנו להפסיק מיד לדבר, והכומר כיבה את המכשיר וישב מבויש ושפוף במשך שעתיים שלמות.

עם סיום הסרט התרומם הכומר מכיסאו, טפח על כתפו של הצופה שנזף בו והתנצל בפניו על שהפריע לו כשדיבר. הלה הניף את ידיו בביטול והחל לנוע לעבר היציאה, אך הכומר אחז בזרועו בחוזקה ואמר לו: "אתה מבין, אני פשוט מחכה לתוצאות של בדיקה רפואית מאוד חשובה, שלפיה אדע אם אחיה או אמות, ובעצם באתי לכאן רק כדי להסיח את דעתי מהעניין. לכן לא יכולתי להתאפק ועניתי". הצופה הנבוך השפיל את מבטו אל הרצפה, ובטון מצטדק אמר לכומר שאילו היה יודע, לא היה מהסה אותו. "אני ממש מצטער, תהיה בריא", מלמל מתוך רפיון רוח. "כמובן, כמובן, לא יכולת לדעת", חייך הכומר בנדיבות, "ואני באמת מצטער על שהפרעתי לך".

שעה ארוכה אחר כך עוד עקב הכומר ממרחק אחרי הצופה בלכתו ברחוב, אפוף בתחושת ניצחון גדולה על שהצליח להעתיק אליו חלק ממשאה הנורא של האשמה.

(*) אאוגוסטו מונטרוסו. נחשב לגדול סופרי גוואטמלה במאה העשרים ולאחד מגדולי הסופרים שיצאו מאמריקה הלטינית. מונטרוסו נולד בטגוסיגלפה שבהונדורס בשנת 1921 לאם מקומית ולאב מגוואטמלה. ב-1936 עברה משפחתו לגוואטמלה סיטי, שם נותר עד שנות הארבעים, ושם גם התחיל בכתיבת סיפוריו הקצרים. ב-1944 הוגלה למקסיקו סיטי בעקבות התנגדותו למשטר הדיקטטורי. לאחר גיחות קצרות לצ'ילה ולבוליביה בשנות החמישים, חזר סופית למקסיקו סיטי ב-1956, ושם עסק בכתיבה ובשורה של עבודות אקדמיות ועבודות עריכה. כתיבתו הוגבלה באופן כמעט מוחלט לז'אנר הסיפור הקצר, ומבחינה סגנונית הוא נהג לכתוב טקסטים קצרים, ביוגרפיים ואנקדוטליים למראה, שמאחוריהם התחבאו משלים פתוחים אך לעתים קרובות משועשעים, גם בשעה שעסקו בנושאים שברומו של עולם.

מונטרוסו זכה בפרס הנסיך אסטוריאס הספרדי בשנת 2000 ובפרס הלאומי של גוואטמלה לספרות על מכלול יצירתו בשנת 1997. הקובץ "הסימפוניה הגמורה", שיצא לאור בעברית בשנת 2003 בתרגומה של טל ניצן-קרן, מאגד כמה עשרות מסיפוריו המפורסמים ביותר.

כך אהפוך לאושיית תרבות

הקדמה

פרק ראשון: מאיר שלו

פרק שני: תום יורק

פרק שלישי: האחים כהן

פרק רביעי: עמוס עוז

פרק חמישי: דייב בארי

פרק שישי: דויד גרוסמן

פרק שביעי: ג'יי קיי רולינג

פרק שמיני: אלכסנדר קוסולפוב

פרק תשיעי: דן אקרויד