אהוב שלי, כמה אני מתגעגעת. מפעם לפעם זה נהיה יותר קשה כשאתה חוזר חזרה לבסיס, גם כן הצבא הזה.
באותו סופשבוע, שהיית כל כך עייף וכל מה שרצית זה לישון, התנצלת מיליון פעמים שאתה לא בא איתי למסיבה בקיבוץ, ואני אמרתי לך שזה בסדר גמור, שתלך לישון, שאתה חייב את הכוחות שלך בחזרה.
הלכתי איתך לחדר שלך, הייתי איתך עד שנירדמת, אתה כל כך יפה כשאתה ישן, רגוע, שלו, פשוט מלאך.
יצאתי מהחדר והלכתי להתארגן למסיבה, קצת מבואסת שאתה לא איתי.
השתכרתי. יותר מידי.
ב-3 לפנות בוקר הלכתי אליך לחדר, מתנדנדת מצד לצד, מידי פעם נופלת, היה לי ברור שאני לא הולכת הביתה לישון.
ניסיתי לפתוח את הדלת, היא הייתה נעולה, דפקתי על הדלת, קוראת בשם שלך, ככה עומדת בחוץ, בקור המקפיא, אני לא זוכרת כמה זמן עמדתי שם אבל זה היה לפחות 20 דקות, בשלב מסויים התייאשתי והלכתי לכיוון הבית שלי, באמצע הדרך עצרתי, אמרתי לעצמי שאין מצב שאני לא ישנה איתו הלילה.
חזרתי לחדר שלו, דופקת שוב על הדלת, הפעם מרימה את קולי ואומרת שוב את שמו.
"כן! רגע!" שמעתי את קולו הישנוני. חייכתי לעצמי.
הדלת נפתחה.
הוא עמד מולי, עם בוקסר בלבד, גופו השרירי חיבק אותי.
"את בסדר?" שאל אותי כשראה שאני קצת שיכורה.
"הייתי חייבת לישון איתך" חיבקתי אותו.
"נשבע לך שחלמתי עליך עכשיו, והרסת לי את החלום, חצופה" הרגשתי את גופו החם עוטף אותי.
הורדתי את העקבים, מתנדנדת מצד לצד.
"מה שתית שם?" הוא הוציא חולצה נקיה מהארון.
"וויסקי, מרטיני, בירה, היה שם הכל" צחקתי.
"קחי" הוא נתן לי חולצה שאוכל לישון איתה.
עד לאותו לילה אף פעם לא חשפתי את עצמי לידו, תמיד התביישתי, אך באותו לילה לא ממש חשבתי באותו רגע, הורדתי את החולצה והחלפתי לחולצה שהוא נתן לי, הרגשתי בסדר עם זה, טוב עם זה, אולי זה בגלל שהייתי שיכורה.
הוא התחיל לנשק אותי, כאילו פתאום התעורר, הוא נישק אותי בכזאת תשוקה מדהימה, ידו טיילה מתחת לחולצתי, זה הלחיץ אותי קצת, אבל לא ברמה של לעצור אותו, ידו טיילה על בטני וגרמה לי לצמרמורת. התחלתי לצחוק.
"זה מדגדג" צחקתי הרבה. הוא צחק אחרי.
בשלב מסויים נרדמנו, כשהוא מחבק אותי ולא עוזב אותי לדקה, וגם ככה התעוררתי, שאנחנו באותה תנוחה של חיבוק בה נרדמנו.
על החולצה נשאר הריח של הבושם שלי.
אתמול הוא כתב לי אסמס: "Baby everytime i smell on my shirt i think you are here next to me. i wish it would be like that. i miss you so much"
i love you baby
כמה תמונות שלי:
מקרה מוזר שקרה היום בבוקר:
אני: "אמא אין לי כוח ללכת לבצפר"
אמא: "טוב אז תישארי בבית"
אני (מבוהלת): "מי את ומה עשית לאמא שלי?!?!"
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
