פתחים סמויים מהעין

הרגתי שלושה בני אדם.

שלושה אנשים, שלוש יריות בכל אחד.

אומנתי להרוג, לחסל. וגם לוודא.

היריה השלישית היא הוידוא.

אני הייתי מוודא ביריה בלב.

דם שניתז כמו ממטרה מיבבת.

לקחתי להם את החיים.

אבל הם לא ממש עזבו.

לא אותי בכל אופן.

היינו ילדים, תמהים לנוכח הרוע.

טוב, זה כשהיינו ממש קטנים.

כשגילינו את היכולת להיות רעים בעצמנו, כבר לא תמהנו.

פשוט היינו. ניסינו.

היינו חייבים לנסות להיות רעים.

זה רק כי יכולנו.

ויכולתי להרוג אתכם, והרגתי.

אלו כללי המשחק, ואתם ידעתם את זה.