פתחים סמויים מהעין

מתוך "הארץ":

מדעי החיים

הגידול הסרטני נהפך למשוואה מתמטית, ואז יודעים אם החולה הווירטואלי יחיה

מאת עודד חרמוני

"על פי התוכנית שלנו, בתוך עשר שנים הרווח הנקי שלנו ממכירות יגיע לכ-260 מיליון דולר", אומרת פרופסור צביה עגור, מייסדת חברת אופטימטה (optimata). עשר שנים זה הרבה זמן, אך הצהרה כל כך יומרנית מצד חברת סטארט-אפ קטנה, היא עדיין לא עניין של מה בכך. ומה אם עגור צודקת? חברת הסטארט-אפ אופטימטה שהקימה עגור ב-99' היא אחת מחברות מדעי החיים השקטות שרק באחרונה מתחילה להגיע לידיעת הציבור. על התפר שבין ביוטכנולוגיה, מחשוב ופארמה, מציעה אופטימטה גישה חדשה לפיתוח תרופות, שאמורה להוזיל משמעותית את עלויות הניסויים הקליניים של חברות תרופות בדרך לאישור התרופה, ולחסוך ניסויים יקרים שהמערכת מוצאת מראש כי לא יניבו תוצאות טובות. כאשר עלות פיתוח תרופה עד ליציאתה לשוק, כולל ניסויים, נאמדת בכ-800 מיליון דולר, כל חסכון - אפילו בשיעור זעיר - הוא בהיקף כספי ניכר עבור חברות התרופות. החברה פיתחה את תוכנת VCP - תוכנה שמדמה חולה סרטן וירטואלי ואת דרך הטיפול בו. עגור החלה לשקוד על פיתוח הרעיון עוד כשהיתה חוקרת במכון ויצמן, לפני 25 שנה. לאחר שהבינה עגור כי אין די בכתיבת מאמרים מדעיים כדי לזרז הבאת המוצר אל השוק, היא עזבה את האקדמיה לטובת השוק הפרטי, והחל ב-99' הובילה את פיתוח יישום הרעיון. "פיתחנו מודל חיזוי מתמטי שמאפשר לערוך ניסויים בחולים וירטואלים כדי לבדוק את הצלחת הטיפול. המטרה היא לבדוק כבר בשלב מוקדם אם התרופה עובדת או לא; לפסול את התרופות שאינן מתאימות, ולהמשיך בניסוי בתרופות שיש להן סיכוי סביר להצלחה לאחר שנוסו על חולים וירטואלים", אומרת עגור. אופטימטה מנסה לשנות את הפרדיגמה בפיתוח תרופות, ולבסס אותה על מרכיב סטטיסטי של ניסוי וטעייה. לדברי עגור, עץ ההחלטה שמציעה אופטימטה אמור לחסוך כ-57% מעלות הניסויים הפרה-קליניים, ולחסוך כ-35% מעלות הניסויים הקליניים בשלב השלישי ("פייס 3") - זהו חסכון בהיקף של מאות מיליוני דולרים. "פיתחנו אלגוריתם שמדמה את התהליך הפתולוגי של גידול סרטני. אנחנו מזינים מספרים ויוצרים משוואה מתמטית, שהיא בעצם מחלת הסרטן והתרופה למחלה. אנחנו מאמינים שניתן, באמצעות מחשב, לבצע סימולציה של תהליך השפעת התרופה ולהבין מה יקרה בטווח הארוך". עוד אמרה עגור, כי במקום לטפל בחולה בכל הטיפולים שקיימים, כפי שנוהגים לטפל בסרטן או באיידס, מאפשרת המערכת להתמקד בטיפולים שנחזו מראש כמוצלחים עבור החולה המסויים, באמצעות ה"חולה הווירטואלי". עד כה שיתפה החברה פעולה עם כמה בתי חולים בניסויים עם "חולים וירטואלים", בהם בית החולים של נוטינגהם באנגליה, סורוקה בבאר שבע, הדסה בירושלים ומאיר בכפר סבא. "השוק העיקרי שאנחנו מכוונים אליו הוא השוק שאין לו הרבה כסף לטעויות: חברות הסטארט-אפ שמפתחות תרופות. שימוש ב'חולה וירטואלי' יכול גם להוזיל את עלויות הפיתוח, אבל - וזה מה שחשוב בעיקר לחברות האלה - לזרז את תהליך הפיתוח של התרופה", אומרת עגור. לדבריה, אחד היתרונות של השיטה הוא האפשרות להתמקד בצרכים של אוכלוסיה ספציפית ולבודד אותה. "המערכת יכולה לזהות את הפציינטים - היכן כדאי ומתי הזמן הכי טוב לכל תהליך תרופתי, ולפי זה להכין את התרכובת המתאימה", אומרת עגור. בשלב הראשון בודקים מה מזיק לחולים, ובשלב השני בודקים מה הטיפול שמותר לתת לחולה. מול אופטימטה מתחרות שתי חברות זרות: gene networks ו-Entelos. עד היום מומנה אופטימטה מתזרים ההכנסות והרווחים שנוצרו לה מפרויקטים שביצעה עבור חברות תרופות אחרות כמו נוברטיס ומגיוס של 2.5 מיליון דולר. החברה מעסיקה 20 עובדים בלבד. לדברי עגור, כיום על החברה לעבור משלב הפיתוח לשלב השיווק של הפתרון שפיתחה, והיא עוסקת בגיוס הון.