פתחים סמויים מהעין

עת הייתי ילד קט אבי אמר לי כך:
למד, ילדי, מעץ לימון וזכור ואל תשכח
למול חלון חדרי הצר פרח לו עץ לימון
ובאמת בזמן קצר למדתי המון

הלימון כה יפה הוא, ריחני ונהדר
אבל אל תאכל ממנו - אי אפשר, לא אי אפשר

אהבתי פרחה תמיד בצל הלימונים
לכל יפהפיות הכפר נשבעתי אמונים
טבלתי כל אותם ימים באושר על צוואר
וכך שכחתי לפעמים מה אבא לי אמר

הלימון כה יפה הוא, ריחני ונהדר
אבל אל תאכל ממנו - אי אפשר, לא אי אפשר

היכן הן כל אהבותי? נותרה אשתי בלבד
פרחי הלימונים נשרו, נשאר לימון אחד
למדו רעיי הצעירים מניסיוני המר
עתה חכמתי גם אני וכך לכם אומר:

הלימון כה יפה הוא, ריחני ונהדר
אבל אל תאכל ממנו - כן, אפשר עם קצת סוכר
הלימון כה יפה הוא, ריחני ונהדר
אבל אל תאכל ממנו - אי אפשר, לא אי אפשר