פתחים סמויים מהעין

החיים פאקינג ממולכדים, ואין דרך קיומית להימלט, רק לחטוף. בינתיים יוצקים משמעות (מצאצאים, מתמקצעים ומשתייכים) כדי להימלט, כביכול, מחוסר המשמעות.

מרסו, "הזר", מרד בעצם קיומו, המנותק והכן להחריד, באופן מופגן בחברה שהמשכיות השקר ומראית העין היא כל תכליתה. משנדרש, הוא סירב להיות עוד לבנה פחדנית בחומה, הוא הבין את חוסר המשמעות שבקיומו הכמו זר (גם לעצמו), ונתן לדברים להתגלגל כשהוא פאסיבי מול גורל שמתרגש. הוא נצלב על זרותו והתנכרותו, ועל שבירת מוסכמות בין יחיד לחברה, בתקופה שליחיד לא היתה משמעות וזכות להיות אוטונומי ממש, לפחות לא כמו בימינו. לא שפר עליו גורלו, והזרקורים (עוד פעם שמש) הונחו עליו בגלל הצעד ההתרסתי האחד הנוסף, המיותר. הוא נפל לאחת המלכודות, מני רבות, שהחיים, או הקיום, מניחים בפתחנו. יחסו (המנוכר כביכול) לאמו מולידתו הוא באמת חידה בספר, אבל די שכיח בין הורים וילדים, ומהווה רק כלי ותירוץ בידי תובע (בשם הצדק והמדינה) רהבתן וגוזמאי שמחפש כמו עוף דורס סיפור טוב להתקדם על גביו, והאנשים, רצוי גוויות, הם פרט שולי לגביו.

Sweet child in time you'll see the line
The line that's drawn between the good and the bad
See the blind man shooting at the world
Bullets flying taking toll
If you've been bad, Lord I bet you have
And you've been hit by flying lead
You'd better close your eyes and bow your head
And wait for the ricochet

Sweet Child In Time\ Deep Purple