פתחים סמויים מהעין

כשאתה אוהב, האינסטינקט הראשוני הוא לרצות את המושא קרוב, מנוכס, שלך.

אתה רואה את המושא כהזדמנות חד-פעמית, לחיים חד-פעמיים.

יש אחריות עצומה בלקשור את גורלך בגורלו של אחר,

וזה לא מובן מאליו בעיני לרצות לקשור את גורלך עם אדם שהוא אינו הצאצא שלך.

מי אני שאעז לקחת מהצד שכנגד את כל העתידים האפשריים האחרים,

איך אוכל לדעת מראש שאני ראוי?

זו אחריות כבדת משקל שאני מתקשה להקל בה ראש,

והיא אולי גם זרע פורענות שאני משתוקק להפרע ממנו.