פתחים סמויים מהעין

רבות למד סידהארתא אצל הסמאנים, דרכים רבות להרחיק מן האני למד. הלך בדרך של ביטול-העצמיות על-ידי הכאב, על-ידי קבלתם מרצון וכיבושם של הכאב, של הצמא, של העייפות. הלך בדרך של ביטול העצמיות על-ידי התבוננות, על-ידי ריקון התודעה מכל דימוי. דרכים אלו ואחרות למד, פעמים אלף יצא את האני, שעות-על-שעות וימים-על-ימים היה שרוי בלא-אני. אבל, אפילו הרחיקו הדרכים מן האני, סופם מחזירים תדיר אל האני. אפילו פעמים אלף יברח  סידהארתא מן האני, ישהה באיין, בחיה, באבן, - הרי בלתי נמנעת השיבה, בל-יימלט מאותה שעה שהוא חוזר ומוצא את עצמו, בין לאור השמש בין לאור הלבנה, בין בצל בין בגשם, ושוב הוא "אני" ושוב סידהארתא, ושוב הוא חש בעינויי המחזוריות הכפויה.