מי שחש ויודע שאינו ראוי לאהבה, מוצא את נחמתו הדלה בלהעניק את אהבתו, את עצמו, לאדם שהוא חש כראוי.
את האהבה הבוערת הזו (שכוללת גם את האהבה שלא קיבל\ה בילדות)לא ניתן לפצל, יש לה רק נמען אולטימטיבי אחד, בשר מבשרך: ילד או ילדים.
אני אינני ראוי לאהבה, כי יש לי קושי להכיל אותה, לקבל אותה ככנה, ככזו שלא טועה בי ומתבלבלת ומחשיבה אותי למה שאני לא.
אני מודע לזה ביתר שאת. אני לא מתכוון להסתפק במשהו חד-סיטרי ולא שלם, לא עוד. אני לפחות מתכוון לנסות לפייס ולטהר את אותם איזורי שמד והרס שהוכחשו אי שם.
אני בכל זאת ראוי, למרות שאני אאוט-סיידר, למרות שצלמי הוא צלם של אויב, אני ראוי כי רוב מה שיש בפנים עולה פי כמה על מה שבחוץ. את זה לא אסתיר עוד מעצמי. אצטרך ללמוד איך.
יש משהו מזכך שהאישה הדומיננטית בחייך מניחה לך לנפשך, שהיא מאפשרת לך מרצונה לעשות כרצונך. האישור, והקבלה הזו שבצידה, מאד מאד חשובים לי בפרשת הדרכים בה אני ניצב היום.
היום אני מבין עד כמה היסודות היו מעוותים ברוב מערכות היחסים שלי. אני מתכוון להתנזר מכל קשר רומנטי, עד שלא אפתור את הדפוסים הקלוקלים והמייסרים שמפעילים אותי.
בוקר טוב עולם, אני מאושר כרגע. 
The Reflecting Dust Clouds of Orion
יוצאת אל החיים\ דודו ברק\קורין אלאל
עכשיו אני יוצאת למרחבים
אל דרך שמיים
אין ענן
שדות מנוקדים
עכשיו אני יוצאת
בתחנות עוברת
וכל ימי שלי
חידות חדים.
רציתי להגיד לך אחותי, יקירתי
אני יוצאת אל החיים
עם כל מה שאיתי
אני יוצאת אל החיים
האופק עוד רחוק
על כן הרשי לי לבכות
הרשי לי גם לצחוק.
עכשיו אני יוצאת
עוזבת את הבית
אהוב אחד שבור
וכמה ידידים
עכשיו אני יוצאת
להתראות בינתיים
שלום לנעורים האבודים.
רציתי להגיד לך...
עכשיו אני יוצאת
ציפור קלה נוסקת
הלב מכה, פועם
הדופק ממהר
עכשיו אני יוצאת
למרחקים חומקת
שם מחכה לי יום
חדש אחר.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
