פתחים סמויים מהעין

בטיפול עולה הרבה עניין הבחירה החופשית, הרצון החופשי.

הרצון החופשי שלי מאד מבולבל, ויותר תלוי, מאשר נובע. היינו, לרצות או למרוד. למי שלא היתה מסגרת שאפשרה את זכות הבחירה החופשית - הקורבן, יש נטיה לאמץ את הדפוס, כי הוא לא כל-כך מכיר אחרת, ובכך לקרבן בחזרה את מי שבמגע איתו.

אני לומד להתחבר לאיזשהו רצון חופשי עצמאי, שמקשיב טוב טוב לצרכים החיוניים שלי, אני לומד לאפשר אותו מבלי לתת לו להיות מושפע מאיך שאדם אחר יקבל אותו. כמו כן, אני לומד לשחרר ברמה הרגשית, ולאפשר ולכבד את זכותו של האחר לבחירה חופשית, גם אם היא לא נוחה לי. זה מאד לא קל לי, וכל הזמן קורים דברים שמאתגרים את המקום הזה.

המטפלת שלי גם לימדה אותי איזה טריק בשביל לנסות ולצאת ממצבים רגשיים שמשתלטים עלי. הטריק הוא לעשות 7-10 צעדים בקו ישר, ואז לחתוך באחת תשעים מעלות שמאלה או ימינה, לצאת מהסצינה. זה נחמד, אפילו משעשע בקוקוריותו, אבל אני מעדיף ללכת בחוץ עם דיסקמן.

הפגישה היום היתה קצת הזויה, נפגשנו ב8:30 בבוקר, הייתי אחרי שעות ספורות של שינה בלבד, לא הייתי הכי מרוכז, הייתי די מבולבל. לאחר הפגישה, נסעתי לפרדס של סאלם בנחלת יהודה (אני מכיר אותו כבר למעלה מ-20 שנה), קטפתי 5 שעות תפוזים והחיבור הזה לחיים הפשוטים, המזיעים היגעים עשה לי מאד מאד טוב.