פתחים סמויים מהעין

ליוויתי לידה מאחורי דלת, במשך ארבע שעות לא פשוטות בכלל. לא היה אפידורל, לא היתה קטורת ולא פכפוכים - היתה פתיחה איטית, היו מים מקוניאליים, היה בכי, היו דמעות של הקלה. היא שחרחרה, עם הרבה שיער על הראש, עיניים מלוכסנות כחולות כהות. חוויה יוצאת דופן, ואיטית להכאיב, שמאפשרת נגיעה חלקיקית בפלא הבלתי נתפש של היווצרות החיים, הבראשית.

פך: בכניסה ליולדות ב' באיכילוב יש שורה של תצלומים משנות ה-40 המאוחרות, באחת מהן שני מצילים תל-אביבים עבריים על הסוכה, כשברקע אותו הים, ואותם האנשים כמו היום, באותן הפוזיציות חסרות הדאגה-לוכדות הגלים, רק עם בגדי-ים די מצחיקים.

מגיע לשיליה נשיקה.