פתחים סמויים מהעין

קץ הסבל הנוכחי נובע משני אלמנטים:

1. ניטרול האגו - עבודה יומיומית ומאתגרת בלי סוף (האיתגור האינסופי לא צריך לייאש, ההיפוך שלו הוא האפשרות להתגברות אינסופית).

2. התחברות ופתיחות למה שהווה איתי ובלעדי, והכרה שקיבעון מכל סוג שהוא הוא היפרדות מן העולם, מוות. על אחת כמה וכמה היצמדות למה שגורם לנו לסבל.

מה עושים כשאנו חווים סבל שמביא לעוד ועוד סבל?

קודם כל לבצע 'עצירה', התנזרות מכל מה שסובב (ומסחרר) ולבצע התבוננות עמוקה במקור הסבל - השורש (הטראומה) שהביא למעגל הקסמים של הסבל הנוכח.

התבוננות מנוטרלת מרגשות (וזה לא פשוט להשיג) מאפשרת הבנה והיחלצות.

לאחר הגילוי וההיחלצות, איך לא ליפול שוב למעגל הסבל שכל-כך הורגלנו לו (לעתים שנים ארוכות)?

לרתום את הגילוי לעשייה יומיומית שתהיה בזיקה וברוח עם מי שאנחנו כשהאגו מנוטרל.